"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בג״ץ הוציא צו נגד החוק המאפשר לפטר מורים "בשל הזדהות עם טרור"
בית המשפט הוציא צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק האוסר העסקת עובדי הוראה ושולל תקציבים ממוסדות חינוך בשל הזדהות עם טרור • ״חינוך הוא מלאכה רגישה ואחראית מאוד והחקיקה והפסיקה בישראל הכירה בזכותם של תלמידי ישראל לקבל חינוך איכותי", מסרו עוה"ד המייצגים את העותרים
בית המשפט העליון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בג״ץ הוציא צו נגד החוק המאפשר לפטר מורים "בשל הזדהות עם טרור"

בית המשפט הוציא צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק האוסר העסקת עובדי הוראה ושולל תקציבים ממוסדות חינוך בשל הזדהות עם טרור • ״חינוך הוא מלאכה רגישה ואחראית מאוד והחקיקה והפסיקה בישראל הכירה בזכותם של תלמידי ישראל לקבל חינוך איכותי", מסרו עוה"ד המייצגים את העותרים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בג״ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק האוסר העסקת עובדי הוראה ושולל תקציבים ממוסדות חינוך בשל הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור. העתירות הוגשו על ידי קבוצת מורים וכן על ידי ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל.

שר החינוך קיש: בפריפריה לא רואים מחסור במורים - במרכז כן, כי לא משתלם להם לחיות שם

בעתירה שהגישו המורים נטען כי החוק פוגע בזכויות חוקתיות, בהן חופש הביטוי, חופש העיסוק והזכות להליך הוגן. לטענתם, "מדובר בחוק שמעביר סמכויות בלעדיות של חקירה, בחינה, שפיטה וענישה לידי גורמים פוליטיים - שר החינוך או מנכ״ל משרד החינוך - וזאת ללא שנקבע בחוק מנגנון או חובה כלשהי לבחינת החלטתם של גורמים אלה והבטחה להליך תקין".

החוק שנכנס לתוקף בנובמבר 2024, מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר בפיטורים מינהליים, עובד הוראה, שהוא עובד מדינה, שהורשע בעבירת ביטחון חמורה, או בעבירת טרור, או הזדהה עם מעשה טרור בפומבי או פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח ואהדה למעשה טרור, או במקרה שהעובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור.

פיטורים מינהליים של עובד הוראה,צילום: יהושע יוסף

כל זאת, בכפוף לתהליך הכולל יידוע של נציב שירות המדינה ומתן אפשרות תגובה לגורמים נוספים, כמו למשל ארגון עובדים וכן עריכת שימוע. החוק מסמיך את המנכ"ל לסרב לתת אישור העסקה לעובד חינוך שאיננו מועסק על ידי המדינה, בכל הנסיבות האמורות לעיל.

החוק מסמיך את שר החינוך לשלול או להפחית את ההשתתפות בתקציבו של מוסד חינוך המקבל מאוצר המדינה תמיכה או השתתפות בתקציבו, אם התקיימו במוסד החינוך גילויי תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, שהנהלת המוסד היתה צריכה לדעת עליהם, זאת בכפוף להליך שימוע. בנסיבות כאלה גם רשות החינוך המקומית לא תשתתף בתקציבו של מוסד החינוך.

החוק מסמיך את המנכ"ל לסרב לתת אישור העסקה לעובד חינוך שאיננו מועסק על ידי המדינה,צילום: Getty Images

עורכי הדין מורן סבוראי, מירי גרוס ועמית גורביץ שמייצגים את קבוצת המורים מסרו בתגובה למערכת ״היום״: ״חינוך הוא מלאכה רגישה ואחראית מאוד והחקיקה והפסיקה בישראל הכירה בזכותם של תלמידי ישראל לקבל חינוך איכותי, ערכי, מוסרי, 'ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל וההכרה בה כמדינה יהודית ודמוקרטית'".

עוד מסרו עורכי הדין: "חוק המאבק בטרור וחקיקה נוספת מאפשרים מאבק בטרור שהוא כמובן ראוי וחשוב. אני שמחה שבית המשפט העליון הוציא צו על תנאי שמאפשר לשמור על האיזון בין העקרונות והערכים האלה ומונע רדיפה פוליטית שעלולה לפגוע בחינוך של תלמידים ובחופש הביטוי של מורים, ללא הצדקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו