"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"ענישה קולקטיבית": דרישה לבטל החלטת העליון שמרחיקה קהל מדיונים ציבוריים
ארגון "לביא" ו"אם תרצו": החלטת בג"ץ אינה חוקית וחורגת מסמכות • "הדין אינו נקבע במקומות סטריליים" • פנייה דחופה ללוין ולמנהל בתי המשפט: "החוק כבר מעניק כלים לטיפול במפריעים" • איום בהליך משפטי אם לא תינתן תשובה
בג"ץ . צילום: אורן בן חקון

"ענישה קולקטיבית": דרישה לבטל החלטת העליון שמרחיקה קהל מדיונים ציבוריים

ארגון "לביא" ו"אם תרצו": החלטת בג"ץ אינה חוקית וחורגת מסמכות • "הדין אינו נקבע במקומות סטריליים" • פנייה דחופה ללוין ולמנהל בתי המשפט: "החוק כבר מעניק כלים לטיפול במפריעים" • איום בהליך משפטי אם לא תינתן תשובה

אלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ארגון "לביא" ותנועת "אם תרצו" הגישו פנייה דחופה לשר המשפטים יריב לוין ולמנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, בדרישה להורות על ביטול החלטת בית המשפט העליון המגבילה את נוכחות הקהל בדיונים בעלי עניין ציבורי רב. הפנייה הוגשה באמצעות עו"ד נתי רום.

הפנייה מגיעה בעקבות החלטת בג"ץ שקבעה כי בשל חשש מהפרעות, ניתן להגביל מראש נוכחות פיזית של קהל באולם, ולהסתפק בשידור הדיון בלבד. מדובר בעתירות שעוסקות בנושאים רגישים ובעלי עניין ציבורי רב, כמו הפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה.

גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה., צילום: אורן בן חקון

"ענישה קולקטיבית וחריגה מסמכות"

בארגונים טוענים כי ההחלטה אינה חוקית, חורגת מסמכות ופוגעת בעקרונות חוקתיים יסודיים. הם מונים מספר פגמים מהותיים:

ענישה קולקטיבית:מניעת נוכחות הקהל מהווה ענישה של הציבור כולו בשל חשש מהתנהגות של בודדים. "מדובר בענישה גורפת של אזרחים תמימים על עוולות שעוד לא בוצעו", נכתב בפנייה.

העדר סמכות בחוק:חוק-יסוד: השפיטה קובע כי בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם נקבע אחרת בחוק. החוק הקיים אינו מקנה סמכות לסגור דלתיים בפני הקהל בשל חשש מהפרעות שטרם התממשו.

חלופה קיימת בחוק:סעיף 72 לחוק בתי המשפט כבר מעניק לשופטים כלים מפורשים לטיפול במפריעים, כולל הרחקה מהדיון, הטלת קנסות ואף מאסר. שימוש בכלי זה הוא מידתי בהרבה מאשר חסימה גורפת של הציבור כולו.

"הדין אינו נקבע במקומות סטריליים"

בפנייה מודגש כי עקרון פומביות הדיון אינו עניין טכני של צפייה מרחוק דרך מסך, אלא זכות מהותית של האזרח להיות נוכח פיזית ולהרגיש חלק אמיתי מההליך המשפטי.

"הדין אינו נקבע במקומות סטריליים אלא לעיני הציבור", נכתב בפנייה. "נוכחות פיזית באולם הדיונים מעניקה לאזרח תחושת שייכות למערכת המשפט ומחזקת את האמון בשקיפות ההליכים".

"הקהל יורחק דווקא מהדיונים החשובים"

בארגונים מזהירים מפני מצב אבסורדי שבו הציבור יוכל להיכנס בחופשיות לכל דיון שגרתי, אך יורחק דווקא מהדיונים החשובים והמשמעותיים ביותר – אלה המשפיעים ישירות על חייו ועל עתידה של המדינה.

"מדובר בהיפוך מוחלט של סדרי העדיפויות: דווקא בדיונים שהציבור זקוק להם ביותר, הוא מורחק מאולמות בית המשפט", נכתב בפנייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...