מתקפה קשה בקואליציה על נשיא העליון: "ליצן - לא נכבד את הפסיקה"

בג"ץ הוציא הבוקר (רביעי) צו על תנאי המורה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן לנמק מדוע לא יימנע מביצוע בדיקות מסוימות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, ובמקביל הוציא צו ביניים האוסר בשלב זה על המשך הליכי ביקורת בנושאים שפורטו בעתירות, לרבות זימון גורמים, גביית עדויות והפצת טיוטות או דוחות. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירות שהוגשו ביוני 2024 על ידי הסנגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון, בטענה כי בדיקות המבקר בנושאי הליבה של המחדל עלולות לשבש את עבודתה של ועדת חקירה ממלכתית עתידית ולפגוע בזכויות הנבדקים.

לפי החלטת בג"ץ, המבקר יימנע לעת עתה מעיסוק, בין היתר, בטיפול בחללים אזרחים, בהסברה הממשלתית בזירה הבינלאומית, בלוחמה הכלכלית ובהסדרה עם חמאס; באירועי מסיבת ה"נובה"; בהגנת ערי הדרום והגבול ברצועת עזה; בתהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני המלחמה; וכן באירועי 7 באוקטובר ברמת הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ. הדיון בעתירות מתקיים בפני השופטים דפנה ברק ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין.

סערת התגובות 

מן האופוזיציה ומארגוני החברה האזרחית התקבלה החלטת בג"ץ בשמחה. התנועה לאיכות השלטון מסרה כי ההחלטה "מוכיחה שצדקנו - רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לחקור את אסון 7 באוקטובר", וטענה כי בדיקת מבקר המדינה עלולה לפגוע בחקירה עתידית בעלת סמכויות מלאות. גם מועצת אוקטובר בירכה על ההחלטה, והגדירה אותה "נכונה, אחראית ומתחייבת לנוכח גודל האסון", תוך הדגשה כי מחדל בסדר גודל כזה אינו יכול להיבחן באמצעות "בדיקה מנהלית מצומצמת".

חברי כנסת מהאופוזיציה הצטרפו לקו זה. ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) אמר כי כבר בעבר התריע שמבקר המדינה פועל בחוסר סמכות, וכי טוב שבג"ץ מונע כעת "שיבוש של עבודת ועדת חקירה ממלכתית עתידית". ראש האופוזיציה יאיר לפיד טען כי חקירת המבקר אינה הגוף המתאים לבחינת הכשלים, וכי מטרתה בפועל היא "זיהום עדויות ושיבוש עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית".

גם הסנגוריה הצבאית בירכה על ההחלטה, ומסרה כי היא משקפת את חשיבות ההגנה על זכויות משרתי צה"ל ועל עקרונות ההליך ההוגן. לדבריה, עצירת הביקורת בשלב זה נועדה למנוע פגיעה אפשרית בשמם הטוב של מפקדים וחיילים, ולהבטיח בחינה מאוזנת וזהירה של האירועים במסגרת המתאימה לכך.

מן הקואליציה נמתחה ביקורת חריפה במיוחד על החלטת בג"ץ, תוך טענות לפגיעה חמורה בסמכויות מבקר המדינה ולחריגה מסמכות מצד הרשות השופטת. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, טען כי בית המשפט העליון "לא מפספס הזדמנות לשכנע את הציבור בישראל שהוא פועל בדורסנות, במגלומניות ובאלימות".

לדבריו, מבקר המדינה שואב את סמכותו ישירות מחוק יסוד, "זהה בדרגתו ובמעמדו לחוק היסוד שמעניק את הסמכות לבית המשפט", ולכן לבג"ץ אין כל עילה להתערב בעבודתו. רוטמן הוסיף כי המבקר אמור לבקר גם את מערכת המשפט עצמה, וכי החלטת בג"ץ מהיום "נועדה להסתיר מהציבור את אשר אירע בשבעה באוקטובר", וקבע כי מדובר בהחלטה "בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה".

השר עמיחי שיקלי תקף בחריפות רבה אף יותר, וכינה את בית המשפט העליון "קרקס". לדבריו, "בית המשפט העליון בראשות הליצן יצחק עמית הופך לקרקס", והוא קרא לראש הממשלה ולשר המשפטים להודיע באופן חד וברור כי "כל פסיקה שניתנה ללא כל סימוכין בחקיקת הכנסת - לא תכובד". שיקלי הדגיש כי אין לבית המשפט "שום עילה חוקית לפסילת עבודת מבקר המדינה, הפועל כרשות עצמאית מכוח חוק יסוד".

שיקלי הוסיף וטען כי לבית המשפט העליון אין סמכות לשלול מממשלה נבחרת את היכולת להורות על סגירת יחידות צבאיות או לנהל בפועל את כוחות הביטחון. לדבריו, "מערכת המשפט לא מוסמכת לנהל את כוחות הביטחון במקומה של הממשלה", והוסיף כי אין לבג"ץ סמכות למנוע מהממשלה לשנות החלטות קודמות או לכפות עליה ייעוץ משפטי "לעומתי", כלשונו. את דבריו חתם באמירה: "יש גבול לכל תעלול".

לביקורת הצטרפה גם השרה עידית סילמן, שנקטה לשון חריפה במיוחד כלפי נשיא בית המשפט העליון. סילמן טענה כי "איש השמאל הקיצוני יצחק עמית משתמש בבית המשפט העליון כפלטפורמה לפעילי שמאל רדיקליים", שלדבריה "קוראים לסירוב פקודה ומסיתים נגד צה״ל ומדינת ישראל". עוד הוסיפה כי "האיש הזה הוא לא רק סכנה לדמוקרטיה - הוא סכנה למדינת ישראל".