"פגיעה במראית הצדק": הסנגוריה דורשת להעביר את ערעור ענבל אור למחוז אחר

בקשה חריגה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בה מבקשת הסנגוריה הציבורית להעביר את ערעורה של ענבל אור למחוז שיפוטי אחר. הטענה המרכזית: פגיעה במראית פני הצדק, מאחר והשופטת שהרשיעה את אור בבית משפט השלום משמשת במקביל כחברת הרכב הערעורים שאמור לדון בערעורה.

על פי הבקשה שהגישו עורכי הדין יוסי סקה ומיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית, כתב האישום נגד אור הוגש בספטמבר 2019 לבית משפט השלום בתל אביב וכלל 15 אישומים בעבירות מיסוי, עבירות לפי חוק הגנת הצרכן ועבירות מרמה, שבוצעו לכאורה בין השנים 2008–2016. התיק נקבע לשמיעה בפני השופטת דנה אמיר.

במהלך ניהול ההליך, כך נטען, לא הייתה אור מיוצגת לאורך תקופות ממושכות, לאחר שהסנגוריה הציבורית שוחררה מייצוגה לבקשתה והיא לא שכרה סנגור פרטי.

בבקשה מתואר כי בינואר 2022 מונתה השופטת אמיר לכהונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עוד בטרם החל שלב שמיעת הראיות בתיק. חרף זאת, כך נטען, ההליך בעניינה של אור נמשך בפניה בבית משפט השלום, כאשר במקביל שימשה השופטת כחברה קבועה בהרכב הערעורים בבית המשפט המחוזי – אותו הרכב שאמור לדון בערעור שהוגש על פסק דינה.

ההליך נמשך שלוש שנים בהיעדרה של אור

לטענת הסנגוריה, שמיעת הראיות בתיק החלה במרץ 2022 וההליך נמשך כשלוש שנים, שבמהלכן נשמעו עדים והוגשו ראיות, עד להרשעתה של אור בנובמבר 2024 ולגזירת דינה בינואר 2025. אז נגזר עליה עונש מאסר של שבע שנים וחצי ו-350 אלף שקלים. הערעור על פסק הדין הוגש במרץ 2025.

עוד נטען בבקשה כי במהלך ניהול ההליך בבית משפט השלום התקיימו דיונים בהיעדרה של אור ובאין ייצוג משפטי לצידה, תוך הפעלת סעיף 131 לחוק סדר הדין הפלילי. לשיטת הסנגוריה, הדבר נעשה חרף מצבה הנפשי של אור, ובאופן שפגע בזכותה להליך הוגן.

מצב נפשי קשה והוראות אשפוז

בבקשה פורט כי לאחר הגשת הערעור התרשמו באי כוחה ממצב נפשי קשה של אור, הוצאו בעניינה הוראות אשפוז, והועלתה שאלה בדבר כשירותה לעמוד לדין – הן כיום והן במהלך ניהול ההליך בבית משפט השלום.

הבקשה מדגישה כי אין מדובר בטענת פסלות אישית כלפי מי מהשופטים, אלא בטענה למראית פני הצדק בלבד. לטענת ההגנה, העובדה שהשופטת שדנה והכריעה בתיק בבית משפט השלום מונתה במקביל לבית המשפט המחוזי ומשמשת כחברה בהרכב הערעורים שאמור לדון בעניינה של המערערת, עלולה ליצור מראית עין הפוגעת באמון הציבור בהליך המשפטי.

בסיכום הבקשה נטען כי הזכות להליך הוגן, לצד הצורך בשמירה על אמון הציבור במערכת המשפט, מחייבים את העברת מקום הדיון למחוז שיפוטי אחר, גם אם אין עילת פסלות פורמלית. לדברי באי כוח אור, העברת הערעור נדרשת "כדי למנוע לזות שפתיים ופגיעה בתחושת הצדק".