"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הארגון החרדי שמאיים בעתירה לבג״ץ: "אפליה כלפי משתמטים חרדים"
בפנייה נטען כי בפועל סנקציות כלכליות ומגבלות זכאות במוסד לביטוח לאומי מופעלות בעיקר נגד משתמטים חרדים • מנגד, סטודנטים שאינם מתגייסים מכלל האוכלוסיות בישראל ממשיכים ליהנות מהטבות זהות ללא שינוי
הפגנת חרדים נגד הגיוס (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

הארגון החרדי שמאיים בעתירה לבג״ץ: "אפליה כלפי משתמטים חרדים"

בפנייה נטען כי בפועל סנקציות כלכליות ומגבלות זכאות במוסד לביטוח לאומי מופעלות בעיקר נגד משתמטים חרדים • מנגד, סטודנטים שאינם מתגייסים מכלל האוכלוסיות בישראל ממשיכים ליהנות מהטבות זהות ללא שינוי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ארגון “אמת ליעקב” פנה היום (שלישי) למשרד הביטחון ולגורמי ממשל מרכזיים בדרישה להפסיק את מה שהוא מכנה “אפליה מערכתית וחסרת בסיס חוקי” בין קבוצות שונות שאינן מתגייסות לצה”ל. המכתב, שהוגש כמיצוי הליכים לפני פנייה לבג”ץ, מצטט בהרחבה את פסק דין בבג״ץ המחייב את הממשלה לקבוע מדיניות אכיפה אחידה כלפי מי שאינם מבצעים שירות צבאי.

בפנייה נטען כי בפועל סנקציות כלכליות ומגבלות זכאות במוסד לביטוח לאומי מופעלות בעיקר נגד משתמטים חרדים, בעוד סטודנטים שאינם מתגייסים מכלל האוכלוסיות בישראל ממשיכים ליהנות מהטבות זהות ללא שינוי.

הסטודנטים המילואימניקים,צילום: גדעון מרקוביץ

לטענת הארגון, מדובר באפליה חסרת תקדים, שכן פסק הדין קבע כי צעדי האכיפה חייבים לחול על כל מי שאינו מתגייס, ולא רק על ציבור מסוים.

המכתב עוסק בתקצוב מוסדות חינוך. לפי הארגון, מוסדות תורניים מאבדים תקציבים עבור תלמידים שלא התגייסו בפועל, בעוד אוניברסיטאות ומכללות אינן מושפעות כלל משיעורי הגיוס של תלמידיהן. הארגון דורש ליצור מודל תקצוב אחיד שבו כל מוסד תיכוני או אקדמי יזכה לתקצוב יחסי בהתאם לשיעור הבוגרים המתגייסים לשירות מלא.

הוא גם טוען לאפליה בציבור הדתי לאומי, שמשרת שרות חלקי ולא כלול בסנקציות. הארגון דורש שכל התקציבים יהיו רק למי שנותן שירות צבאי מלא, ואם משרת שריות חלקי שיקבלו את החלק היחסי.

מתגייס חרדי מותקף על ידי מפגינים מחוץ לבקו"ם

הארגון מבקש לקבוע הגדרה אחידה של לא מתגייס שתכלול גם אזרחים שלא קיבלו צו גיוס לרבות אזרחים ערבים, בני דתות שונות וקבוצות שלא נקראות לשירות כיום. “הימנעות מגיוס עקב אי זימון אינה מונעת סיווגו של אדם כמי שלא קיים את חובתו”.

הארגון טוען כי אם המדינה איננה מגייסת אוכלוסיות שלמות, עליה לשקול החלת סנקציות זהות לאלו המוטלות כיום על משתמטים חרדים או לחלופין לקדם מסלולי שירות אזרחי לאומי לכלל המגזרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו