מה שהחל כקריאה שגרתית על רכב חוסם חנייה במרכז תל אביב, הפך במהרה למארג סבוך של חששות לחיי אדם, פריצה בכוח לדירה, חשדות לסמים, ושיאו - חיפוש ברכב שהוביל למציאת סכין. אלא שבמקום כתב אישום מוצק, מצא בית משפט השלום בתל אביב כשלים חמורים שאינם ניתנים לתיקון בהתנהלות המשטרה, והורה על זיכוי מוחלט של הנאשם.
האירוע המוזר התרחש לאחר ששוטר קהילתי הוזעק לבניין בעקבות דיווח על רכב החוסם חנייה פרטית. לאחר שאיתר את הדירה שבה שהה המשתמש ברכב (הנאשם, שהשתמש ברכב השייך לחמותו), טען השוטר כי משדפק על הדלת, שמע "מישהו" ששאל "מי זה?" ומיד לאחר שענה "משטרה", החלו להישמע "קולות בכי".
בשלב זה, האירוע "נדחק הצידה" והפך ל"משהו קצת יותר חריג", כשבליבו של השוטר עלה חשש כבד שמא "קורה משהו שיפגע בחיי אדם או מישהו שנמצא במצוקה בתוך הדירה". כשקולות הבכי והמלמולים נמשכו, הוזמנו למקום צוותי תגבור, כיבוי אש ואף מד"א. בעודם ממתינים, יצא הנאשם, אסף אזרזר, מהדירה וטרק את הדלת בכוח, באופן שמנע את פתיחתה.
השוטרים טענו כי הנאשם לא שיתף פעולה, "התלהם," וצעק "מצידי תשברו את הדלת", מה שהעלה את חשדם כי הוא מנסה "להעלים איזושהי התרחשות פסולה שקורית בתוך הדירה, ועלה חשש שהוא יעלים ראיות". בסופו של דבר, פרצו לוחמי האש לדירה, ושם נמצא אדם נוסף, שנראה "מסטול טיפה" ו"מתנדנד" ליד חלון מרפסת פתוח. בחיפוש שנערך בדירה, נמצאה שקית חשודה כסם מסוג קריסטל על הספה, ומהחלון נצפתה שקית נוספת שנזרקה לחצר הסמוכה, שהכילה חומר החשוד כמריחואנה.
בעקבות ממצאים אלו, הורה השוטר על מעצרו של הנאשם בחשד להחזקת סמים והכשלת שוטר, ומיד לאחר מכן הורה לשוטר אחר לערוך חיפוש ברכבו של הנאשם, "מחשש שיש שמה גם כן חומר חשוד כסם". במהלך החיפוש ברכב, שבוצע כשהנאשם אזוק עמד לצידו, נתפסה הסכין המתקפלת שבגינה הוגש כתב האישום, יחד עם גז מדמיע, שמן קנאביס וכדורי קלונקס. הנאשם הודה בחקירתו במשטרה כי הסכין והגז המדמיע הם שלו ונועדו "להגנה עצמית מאנשים".
במהלך המשפט טענה התביעה כי החיפוש בדירה היה חוקי מכח חוק המאפשר כניסה ללא צו במקרה שבו "אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה", וזאת משום שהאירוע החל בפנייה של אדם על חסימת חנייה והתגלגל לחשש כבד לחיי אדם. לטענת התביעה, מציאת הסמים בדירה הקנתה למשטרה סמכות לבצע חיפוש ברכב מכוח פקודת הסמים, בטענה שיש לראות ברכב, שהיה בחנייה, "חלק מהחצרים של הדירה, וקיימת זיקה לחפץ שנתפס בדירה".
מנגד, טענה עו"ד מאיה ברקאי, מהסנגוריה הציבורית, כי הן החיפוש בדירה והן החיפוש ברכב היו בלתי חוקיים, תוך הפרת זכויותיו של הנאשם. עו"ד ברקאי הדגישה כי החיפוש נערך מבלי שנכחו עדים, מבלי שנכתב פרוטוקול, ובניגוד מוחלט להוראות החוק. כמו כן, נטען שהנאשם עוכב שלא כדין למשך 27 דקות מבלי שהוסבר לו על מעמדו או זכויותיו.
טענה מרכזית נוספת הייתה כי הסכין שנתפסה ברכב היא "ראייה נגזרת" של החיפוש הבלתי חוקי בדירה וברכב, וזאת נוכח עדותו של השוטר גירש, שאמר במפורש כי "בשלב זה עלה בלבו חשד שנעברת עבירת סמים השיב העד בשלילה ואמר שחשש לחיי אדם" וכי "הוא היה עורך חיפוש ברכב אם לא היה מוצא סמים בדירה". לטענת ההגנה, חיפוש שנובע רק מחשד לסמים בדירה אינו מצדיק חיפוש ברכב.
כאמור, בית המשפט קיבל את טענות הסנגוריה הציבורית והורה על זיכויו המוחלט של הנאשם ובכך שם סוף לפרשת ה"בכי" והסכין. השופטת תרצה שחם קינן קבעה כי החיפוש בדירה והחיפוש ברכב בוצעו שניהם בניגוד לחוק, וכי "אלמלא נמצאו סמים בדירתו של השכן, לא היה מורה על ביצוע החיפוש ברכב". בכך פסלה למעשה את הראיה המרכזית בתיק - הסכין ואת הודאת הנאשם בהחזקתה. בית המשפט הדגיש כי נפל פגם גם באזהרה ובזכויות הנאשם, כולל ההפרה של זכותו להיוועץ עם סנגור ציבורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו