"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ לרבנות הראשית: יש להכריע אם צהר תוכל להעניק כשרות

הדיון בעתירת כשרות צהר בבג"ץ חושף את המחלוקת סביב רפורמת הכשרות • פסק הדין מגיע לאחר עתירה שהוגשה בשנת 2023, במטרה לשבור את מונופול הרבנות בתחום הכשרות

,עודכן
0השמעה
תעודת כשרות במסעדה. צילום: יהושע יוסף

בג"ץ חייב את משרד הדתות היום (חמישי) ליישם אתרפורמת הכשרות, לאחר העתירה הממושכת בעניין של חברת צהר. בנוסף, הורה לרבנות הראשית להחליט האם להעניק לה רישיון כגוף נותן הכשר.

פסק הדין מורה לרבנות הראשית לבחון את בקשת צהר לפי אמות המידה הקבועות בחוק הכשרות הנוכחי, ולהחליט האם החברה עומדת בתנאים. אם התשובה חיובית, על הרבנות להנפיק לצהר רישיון כגוף מכשיר. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה ממושכת של חברת צהר, שהוגשה עוד בשנת 2023. בית המשפט הוציא אז צו על-תנאי שביקש להבין מדוע לא ניתן לחברה רישיון, אך הרבנות לא סיפקה מענה מהותי.

הרב עמנואל גדג', מנכ"ל כשרות צהר,צילום: מירב חביב

הרבנות הראשית דחתה מתן מענה לבית המשפט בטענות שונות. התשובה היחידה שניתנה הייתה שחוק הכשרות עומד להשתנות באופן שימנע את הצורך להכריע בעתירה. אולם השופטים קבעו כי אי אפשר להימנע מהחלטה בטענה שהחוק עשוי להשתנות בעתיד.

"חקיקה עתידית"

השופט אלכס שטיין ציטט בפסק הדין תקדים קודם: “על כל רשות מינהלית לפעול ולהפעיל סמכותה בהתאם לדין הקיים, ואין היא רשאית שלא לעשות כן בגלל אפשרות שחקיקה עתידית תשנה את התמונה”.

צהר היא חברה פרטית המעוניינת לתת הכשר למוצרי מזון, והעתירה שלה עוררה מחלוקת ציבורית על המונופול הרבני בתחום. בית המשפט גם חייב את הרבנות הראשית ומועצת הרבנות לשאת בהוצאות המשפט של צהר בסך 30,000 שקלים.

הדיון בעתירת כשרות צהר בבג"ץ חושף את המחלוקת סביב רפורמת הכשרות. תעודת כשרות (אילוסטרציה),צילום: יהושע יוסף

בתחילת השבוע, בארגון כושרות טענו כי ההבטחה להוזלת מחירי המזון אינה נכונה, וכי גם ברפורמה של השר לשעבר מתן כהנא, מי שיזם את המהלך המקורי, הודה לבסוף שהרפורמה לא תוזיל את המחירים. לדבריהם, "הטענה שמדובר במהלך כלכלי שיגדיל תחרות היא חסרת בסיס. מדובר במהלך אידיאולוגי, לא כלכלי".

עוד הוסיפו כי בג"ץ כבר קבע שמשגיחי הכשרות צריכים להיות מועסקים ישירות על ידי גוף מסודר ולא מבעלי העסקים, וכי הרבנויות המקומיות הן היחידות הפועלות בשקיפות מלאה. בכושרות מזהירים שהפרטת מערך הכשרות תיצור מערכת אינטרסים עסקית שתפגע באמון הציבור בכשרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר