"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פלונטר משפטי? דווקא בג"ץ הוא זה שבניגוד עניינים חריף
השופטת כנפי שטייניץ אמרה שלמעשה כל בעלי התפקידים מסביב ליועמ"שית, כולל בפרקליטות המדינה, נמצאים בבעיה בגלל מעורבותם הקודמת בפרשה • מעורבות שופטי בג"ץ בקביעת החוקר, כשהם עצמם יהיו הפוסקים בפרשה, מסמנת שהמערכת השתלטה על האירוע • מנגד, חיילי כוח 100 עם מסכות מייצרים אווירת בריונות בלתי ראויה בדיון המשפטי • דעה
שופטי בג"ץ. צילום: אורן בן חקון
פרשת הפצ"רית

פלונטר משפטי? דווקא בג"ץ הוא זה שבניגוד עניינים חריף

השופטת כנפי שטייניץ אמרה שלמעשה כל בעלי התפקידים מסביב ליועמ"שית, כולל בפרקליטות המדינה, נמצאים בבעיה בגלל מעורבותם הקודמת בפרשה • מעורבות שופטי בג"ץ בקביעת החוקר, כשהם עצמם יהיו הפוסקים בפרשה, מסמנת שהמערכת השתלטה על האירוע • מנגד, חיילי כוח 100 עם מסכות מייצרים אווירת בריונות בלתי ראויה בדיון המשפטי • דעה

אמנון לורד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אני חושב שהשופטת וילנר טעתה אתמול בדיון בבג"ץ. לא השופט קולה בניגוד עניינים, אלא שופטי ביהמ"ש העליון שדנו אתמול במסגרת בג"ץ בשאלה "מי יחקור?" הם שנמצאים בניגוד עניינים חריף.שהרי כבר ברור שבג"ץ הפך לגורם מרכזי בפרשת הפצ"רית, והוא יחזור ויהיה גורם מרכזי ומשפיע בכל צומת של הפלונטר המשפטי־צבאי הזה. כך שמעורבותו בסוגיית קביעת החוקר הופכת את השופטים למעורבים בהליך החקירה והאכיפה שבו הם עוד עתידים להיות השופטים הפוסקים לגבי ההרשעה, אם תהיה כזאת.

נשיא העליון יצחק עמית%3A "העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה" %2F%2F לשכת עורכי הדין

"יש מי שניפח את ההדלפה מעל ומעבר. ראש הממשלה אמר שמאז קום המדינה לא היה פיגוע כזה נגד המדינה, נו באמת!", אמרה אתמול ב"כאן רשת ב'" הנשיאה בדימוס דורית בייניש. השופטים עלו למגרש. רק לפני כשבוע קבל אחד העיתונים ש"המחנה" נטש את הפצ"רית המייצגת את "ערכי המחנה".

אז אולי היה רגע היסטורי חולף שמערכת המשפט, דובריה ונציגיה התנודדו על החבלים; אבל השבוע ברור כבר שהמערכת התאוששה. כל מה שהיה דרוש זה שהיועצת המשפטית תגלגל את הכדור לבג"ץ בתוספת עזרה של ארגונים כאלה ואחרים שהגישו עתירות נגד שר המשפטים והשופט קולה.

זה אמנם באיחור, אבל בהרב־מיארה וארגוני הסעד הפסאודו־חוקתיים הצליחו, אחרי שני ניסיונות של הפצ"רית לפגוע בעצמה, לבצע את ההליך הקבוע שוודאי היה מתרחש אם ראש השב"כ רונן בר עוד היה בעסק. הם לא היו מוכנים לפעולה ישרה, מהירה ויעילה של ראש השב"כ זיני והרמטכ"ל זמיר, שהצליחו לפעול כדי להגיע לחקירת פרשת ההדלפה ותצהיר השקר לבג"ץ.

הדיון בבג"ץ על סמכות חקירת הפצ"רית, צילום: אורן בן חקון

כך שאבירי המחנה והפצ"רית המודחת עצמה, יחד עם היועמ"שית המודחת הנצחית, יכולים להיות רגועים. הושגה שליטה. המערכת, לנוכח מה שמסתמן מהדיון אתמול בבג"ץ, השתלטה על האירוע.

סצנה מטילת אימה

מי הם, אגב, שני הצדדים שאמורים להגיע לפשרה בסוגיית החוקר? איך היועצת המשפטית - שמוסכם כי היא נמצאת בניגוד עניינים חריף - יכולה להיות שותפה לפשרה בעניין קביעת החוקר המיוחד לפרשה? הרי היא בניגוד עניינים. הדבר החשוב מבחינת שר המשפטים הוא, שבכל מקרה יש הסכמה שהיועמ"שית בהרב־מיארה לא כשירה לניהול החקירה או לליווי החקירה - וכך במידה רבה גם לא כפופיה מהפרקליטות.

השופטת וילנר אמרה בבירור, שיש עוד שופטים בסביבה שיכולים לטפל בנושא. השופטת כנפי שטייניץ אמרה שלמעשה כל בעלי התפקידים מסביב ליועמ"שית, כולל בפרקליטות המדינה, נמצאים בבעיה בגלל מעורבותם הקודמת בפרשה.

הדיון בבג"ץ על סמכות חקירת הפצ"רית, צילום: אורן בן חקון

מהעבר השני, שוב אנחנו נתקלים בתופעת הגוטליביזציה הדוהרת של אולמות המשפט, הוועדות, האולפנים. אתמול התווספה התמונה המטרידה של התייצבות כמה מחיילי כוח 100 באולם המשפט כשפניהם עטויות מסכות. זו תמונה הלקוחה מסצנה מטילת אימה. לא ייתכן לנהל דיון משפטי באווירה של בריונות. צריך להזכיר שבעבר התנהלו דיונים שבהם התייצבו אנשי ביטחון בכירים בדימוס כשהם יושבים בשורה הראשונה, ומעבירים מסר סמוי אך ברור להרכב שופטי בג"ץ - תוך שהורים שכולים מוצאים בכוח מהאולם.

הליך הפשרה שאליו דוחף בג"ץ תוקע למעשה את החקירה; איך בדיוק יגיעו השר יריב לוין והיועצת בהרב־מיארה להבנה ביניהם?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...