הרמז של יועמ"שית משרד המשפטים: בהרב-מיארה תיחקר בפרשת הפצ"רית? המכתב המלא

היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, קובעת בחוות דעת שפרסמה כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והמשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), עו"ד אלון אלטמן, נמצאים בניגוד עניינים ועליהם להימנע מלהשתתף בליווי ופיקוח על החקירה המתנהלת בפרשת הפצ״רית והדלפת סרטון שדה תימן.


חוות הדעת המשפטית של עו"ד קוטיק נכתבה לבקשת ד"ר גיל לימון, שביקש ממנה לגבש חוות דעת מקצועית בשאלה האם היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בעניין. הפנייה נעשתה מאחר והיועמ"שית נחשבת לעובדת משרד המשפטים, ונדרש לגבש עמדה בנוגע לטענות שהופנו אליה בפניות ציבור ובעתירה לבג"ץ.

לחוות הדעת של עו"ד קוטיק עשויה להיות השפעה רבה על העמדה שאמורה להיות מוגשת הערב לבג"ץ בעתירה שביקשה למנוע מהיועמ״שית לפקח על חקירת הפצ"רית.

בחוות הדעת כתבה עו״ד קוטיק כי במסגרת החקירה המשטרתית, לגורם המלווה יש השפעה על כיווני החקירה ועל הצורך בהשלמות חקירה, וסמכות לאשר הליכי חקירה מיוחדים. הגורם המלווה עשוי לקבוע מי הגורמים הרלוונטיים למתן עדות. לפי קוטיק, קיימת אפשרות שהחקירה תבחן האם צוות הבדיקה ידע או העלים עין באשר לאפשרות שהפצ"רית מעורבת בהדלפה.

בהרב-מיארה תוזמן לחקירה?

"ככל שיתבסס הצורך בכיוון חקירה זה, ייתכן שיעלה צורך לחקור גם את מי שפיקח על עבודת צוות הבדיקה, ולא ניתן להפריך את האפשרות שיעלה צורך בתשאול של היועצת והגורמים מטעמה," נכתב בחוות הדעת.

היא מדגישה: "השאלה מהם כיווני החקירה המתבקשים כעת וכיצד יש לנווט את החקירה היא בעלת השפעה מכרעת על גורל התיק ועל פוטנציאל ניגוד העניינים.

"משעה שהיועצת המשפטית לממשלה אמונה על ליווי החקירה מראשיתה, ובכלל זה מנחה את הצדדים באשר לכיווני חקירה, הרי שקיים חשש כי היא זו שתידרש להחלטה אם להרחיב את החקירה לשאלות נוספות".

בין השאלות שעשויות להיות רלוונטיות, מציינת קוטיק: "האם בדיקת ההדלפה נערכה באמות מידה ראויות או תוך עצימת עיניים, האם הפיקוח על בדיקה זו נערך כיאות, ומה הממשק שהתקיים בין המשנה לפרקליט המדינה לבין היועצת המשפטית לממשלה".

לדבריה, "מדובר בתיק שיש לו רגישות ציבורית מיוחדת, הן על רקע האופי הקשה של העבירות לכאורה בתיק שבמסגרתו נעשתה ההדלפה והרגישות של עבירות אלו ופרסומן, במישור הציבורי ואף במישור הבינלאומי, והן על רקע החשדות החריגים המופנים כעת כלפי הפצ"רית ואנשיה, חשדות שיש בהם כשלעצמם בכדי לערער את אמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובגורמי אכיפת החוק בפרט".

היא מזהירה: "על רקע זה, יש לתת משקל משמעותי לשיקול של השמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. דווקא בהליך כזה, חשוב מאוד להבטיח כי המערכת תפעל באופן אובייקטיבי, ולנטרל את החשש לניגוד עניינים בטרם ייווצר, גם אם אין ודאות בשאלה אם ייווצר. התעלמות מהרגישות הזו עלולה לגרום נזק בלתי הפיך, ונקיטת גישה זהירה ומרוסנת מגינה מראש על תקינותו של הליך רגיש זה".

ללא הטלת דופי

עו״ד קוטיק מדגישה כי בעמדתה אין כל הטלת דופי ביחס למערובתה של היועמ״שית- ״אלא כל מטרתה להבטיח את עצמאות הליך החקירה, אף אם במראית פני הדברים".

היא מוסיפה: "ממה נפשך - אם יימצא כי החשש היה לשווא ולא יתממש בפועל, לא נגרם כל נזק בעצם הזהירות שננקטה. לעומת זאת אם לא ננקטו צעדים זהירים מראש והחשש יתממש, ייגרם נזק מהותי".

לפי הקביעה, חובת ההימנעות מופנית כרגע הן כלפי היועצת המשפטית לממשלה והן כלפי המשנה לפרקליט המדינה, וכל מי שהיה מעורב מטעמם. עוד נקבע כי עמדה זו תעמוד בתוקפה כל עוד אין שינוי ביחס לתשתית העובדתית, וכי ניתן יהיה לבחון מחדש ככל שיחולו התפתחויות או שיתבררו עובדות נוספות.

חוות הדעת נכתבה למעשה על רקע עתירה שהגיש ח״כ אביחי בארון וארגון לביא, שבה נטען כי היועמ״שית מצויה בניגוד עניינים בכל הקשור לחקירת הפצ״רית והדלפת הסרטון מבסיס ״שדה תימן״, ובג״ץ התבקש למנוע ממנה מלפקח על החקירה.

בעתירה נטען כי ניגוד העניינים נוצר עקב מעורבתה של היועמ״שית במתן עדכונים לבית המשפט אודות בדיקת ההדלפה, עדכונים שנמצאו לטענת הפונים כשקריים. עוד צוין כי קיימים קשרי עבודה הדוקים בין היועצת לבין הפצ"רית וכי הייתה ליועצת מעורבות ישירה בבדיקת ההדלפה, תוך התנגדות להעברת הבדיקה לגורם חיצוני. כמו כן, נטען על בסיס פרסומים כי היועצת נפגשה עם הפצ"רית יום לאחר הדלפת הסרטון.

החלטת העו״ד מצטרפת לבכירים נוספים לשעבר שטענו כי על היועצת המשפטית לממשלה להימנע מלטפל בחקירה בגלל שהייתה אמונה על פיקוח החקירה שנעשתה לאיתור המדליף ובמענה לבג"ץ בעתירות השונות.

פרשת שדה תימן והפצ"רית

ביום 6 באוגוסט 2024, זמן קצר לאחר פרוץ חקירת פרשת שדה תימן, פורסם על ידי העיתונאי גיא פלג בחדשות 12 סרטון שבו נראית לכאורה התעללות לכאורה בעצור פלשתיני בבסיס שדה תימן. צה"ל פתח בבדיקה פנימית ביחס להדלפה.

בעקבות ההדלפה, פתחו רשויות האכיפה בצה"ל בבדיקה פנימית, שהובילה להגשת עתירות לבג"ץ בדרישה שהבדיקה לא תנוהל על ידי הפרקליטות הצבאית.

בסופו של דבר נקבע שהבדיקה תפוקח על ידי המשנה לפרקליט המדינה מטעם היועצת המשפטית לממשלה. בספטמבר 2025 השלים צוות הבדיקה את עבודתו והחליט כי "אין בסיס להמשך טיפול במישור הפלילי" וכי "לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע".

אולם ב-31 באוקטובר 2025 התרחשה תפנית דרמטית: הפצ"רית הודתה בהודעה לרמטכ"ל כי היא זו שאישרה את מסירת הסרטון לתקשורת.

כמה ימים לאחר מכן, ב-2 בנובמבר, פורסם כי במסגרת אירוע בו אבד הקשר עם הפצ"רית ואף עלה חשש לשלומה, הטלפון הסלולרי שלה אבד. בעקבות התפתחויות אלו, נעצרה הפצ"רית לחקירה משטרתית, יחד עם גורמים נוספים בפרקליטות הצבאית, בחשד להדלפת הסרטון ולמכלול הצעדים שננקטו להסתרת ההדלפה.

בעקבות עתירות לבג"ץ שדרשו שהבדיקה לא תנוהל על ידי הפרקליטות הצבאית, נקבע שצוות בראשות סגן הפצ"רית יפוקח על ידי המשנה לפרקליט המדינה מטעם היועצת המשפטית לממשלה. בית המשפט העליון הורה על מחיקת ההליך ביום 2 בפברואר 2025 לאחר שקבע כי המנגנון שנקבע "מקהה את הקשיים".

במהלך חודשים בהם הבדיקה לא הושלמה, הוגשה עתירה נוספת. ובספטמבר האחרון הוגשה עמדה מטעם הפרקליטות הצבאית שקבעה כי "אין בסיס להמשך טיפול במישור הפלילי. בראש ובראשונה, לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע". אולם, בשבוע שעבר, הודתה הפצ"רית, כי היא זו שאישרה את מסירת הסרטון לתקשורת.