בית המשפט דחה על הסף עתירה שהגיש ארגון "לביא - זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות" נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בעניין קמפיין שילוט אוטובוסים שערכה התנועה למען איכות השלטון לתמיכה ביועצת.
השופטים קבעו כי העתירה הוגשה בטרם עת, מבלי למצות הליכים כנדרש, וחייבו את ארגון לביא בתשלום הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.
העתירה עסקה בקמפיין ציבורי שיזמה התנועה למען איכות השלטון, הכולל שילוט על גבי אוטובוסים בתמיכה ביועצת המשפטית לממשלה. זוהי עתירה נוספת מתוך שורה של עתירות שמגיש ארגון לביא לבג"צ בנושאים הקשורים ליועצת המשפטית לממשלה ולפעילותה.
ארגון לביא באמצעות עו"ד יצחק בם, טען כי הקמפיין מהווה "מתנה אסורה" לפי חוק שירות הציבור (מתנות) משנת 1979. לטענת הארגון, "אין כל ספק כי הקמפיין הוא טובת הנאה הניתנת ליועצת המשפטית לממשלה באשר היא עובדת ציבור". העותרים דרשו מבית המשפט להורות ליועצת להפסיק את הקמפיין לאלתר, לשלם לאוצר המדינה את שווי הקמפיין שכבר בוצע, ולהימנע מכל עיסוק בענייני התנועה למען איכות השלטון. נוסף על כך, טענו כי הקמפיין יוצר ניגוד עניינים ליועצת המשפטית לממשלה, המחייב אותה להימנע מעיסוק בסוגיות שבהן מעורבת התנועה, בדגש על הליכים משפטיים.
בתגובתה לבית המשפט, טענה היועצת המשפטית לממשלה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. לטענתה, העותרת פנתה אליה פעם אחת בלבד בשלהי חודש יולי השנה והגישה את העתירה לאחר כחודש - פחות מ-45 הימים הקבועים בחוק לתיקון סדרי המינהל.
היועצת הבהירה כי "הקמפיין הנזכר נעשה שלא בידיעתה של היועצת המשפטית לממשלה, לא לבקשתה, ואין לה כל קשר אליו. משכך, אין לראות בו כמתנה החוסה תחת הוראות חוק המתנות ואין בסיס לאמור בפנייתכם".
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קבע כי העתירה נדחית על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. בפסק דינו ציין השופט סולברג: "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה".
השופט הדגיש כי 45 הימים הקבועים בחוק הם "נקודת המוצא לבחינת 'זמן סביר' לגיבוש מענה מאת הרשות", וכי במקרה זה לא חלפו 45 ימים מאז הפנייה היחידה של העותרת ועד להגשת העתירה.
"העותרת הסתפקה בפנייה אחת בלבד, ולא עשתה כל שלאל ידה, גם לא קרוב לכך, כדי למצות את ההידברות טרם עתירתה לבית משפט זה", קבע השופט סולברג והוסיף כי "פנייה בודדת לרשות אינה עולה, ככלל, כדי מיצוי הליכים". בית המשפט דחה גם את טענת העותרת שלפיה ניתן להמשיך ולדון בעתירה לאחר שהתקבלה תשובת היועצת. "מיצוי הליכים הוא בגדר 'תנאי סף'. עליו להתבצע עובר להגשת העתירה לבית משפט זה ולא לאחריה", נקבע בפסק הדין.
לצד דחיית העתירה, חייב בית המשפט את ארגון לביא בתשלום הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים ליועצת המשפטית לממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו