"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח אשראי סודי הגיע במעטפה קרועה: זה הפיצוי שחויב הבנק לשלם ללקוח

לקוח ביקש מהבנק להעביר את דו"ח נתוני האשראי שלו לסניף חדרה • הבקשה הייתה ברורה וחד משמעית: המסמך הרגיש יועבר במעטפה סגורה בלבד, אלא שהמציאות הייתה אחרת • שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב חייבה את הבנק לשלם 2,800 שקלים ללקוח

,עודכן
0השמעה
דו"ח האשראי הסודי הגיע במעטפה קרועה. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

סיפור שמתחיל בבקשה פשוטה לשמירה על פרטיות הסתיים באחרונה בהכרעה משפטית נגד בנק מזרחי טפחות:שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, נורית טביב־מזרחי, חייבה את הבנק לשלם 2,800 שקלים ללקוח שחווה פגיעה בפרטיותו כאשר קיבל דו"ח אשראי אישי במעטפה קרועה ופתוחה.

מזרחי טפחות (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

המקרה התרחש לפני מספר חודשים, כאשר הלקוח ביקש מהבנק להעביר את דו"ח נתוני האשראי שלו לסניף חדרה. הבקשה הייתה ברורה וחד משמעית: המסמך הרגיש יועבר במעטפה סגורה בלבד, תוך הקפדה מוחלטת על סודיות. נציג הבנק, לדברי הלקוח, אישר את הבקשה והתחייב שהמעטפה תישאר חתומה עד למסירה האישית.

אלא שהמציאות שחיכתה ללקוח בסניף חדרה למחרת הייתה שונה לחלוטין. המעטפה שנמסרה לו הייתה פתוחה וקרועה, והמסמך האישי והרגיש חשוף לעיני כל. "המחשבה שמישהו בבנק עיין במסמך גרמה לי בושה, השפלה ואובדן אמון במערכת הבנקאית", תיאר הלקוח בתביעתו את התחושות הקשות שחווה.

"פעולה טכנית שגרתית" (אילוסטרציה),צילום: Getty Images/iStockphoto

מצד שני, הבנק ניסה למזער את חומרת האירוע. בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט, טען הבנק שמנהלת תחום פתחה את המעטפה אך ורק לצורך זיהוי המסמך, מבלי לעיין בתוכנו. לגרסת הבנק, מדובר בפעולה טכנית שגרתית שנעשתה בהתאם לנהלי העבודה, ולא הייתה כל העברת מידע לגורם חיצוני או פגיעה בחיסיון הבנקאי.

השופטת טביב־מזרחי מחד, קיבלה את טענת הבנק שלא הוכחה הפרה של חובת הסודיות הבנקאית במובן החוקי. "מקובלת עליי טענת הבנק כי החיסיון הבנקאי לא הופר", קבעה, "וממילא לא הוכח כלל כי המידע הועבר לצדדים שלישיים". אך כאן נכנס הפן האנושי והשירותי לתמונה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הבנק: "תמהני כי הבנק לא ראה כל פגם במסירת דו"ח אישי ורגיש ללקוח במעטפה פתוחה וקרועה".

היא הדגישה שגם אם אין מדובר בהפרה חוקית, הבנק נכשל במתן שירות הולם ומכבד, ולא הפגין את הרגישות הנדרשת כלפי הלקוח.

החלטת בית המשפט היתה כי הלקוח זכאי לקבל את המסמך הסודי שלו בצורה המכבדת את פרטיותו, בדיוק כפי שהובטח לו והפיצוי כאמור: 2,200 שקלים בתוספת 600 שקלים הוצאות משפט.

בהערת אזהרה לעתיד, ציינה השופטת שאם פתיחת מעטפות מסוג זה היא "חזון נפרץ" בבנק, "יש לבחון דרך הילוך זו ולשקול שינויה ותיקונה ולו מפאת מתן שירות הולם ומכבד ללקוח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר