"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ קבע: הממשלה תסביר - מדוע לא הוקמה ועדה לבחינת מחבלים שחזרו לעסוק בטרור?

לפי החוק, הממשלה מחויבת להקים ועדה כזו בעת שחרור מחבלים (למשל לקראת עסקת חטופים), אך למרות פניות חוזרות לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים - הוועדה טרם הוקמה • העותרים מסבירים: "היעדר הוועדה הופך את השחרור המותנה לשחרור בלתי מותנה"

,עודכן
0השמעה
שחרור אסירים ביטחוניים מהכלא בישראל. צילום: שב"ס

ברקע הדיווחים על עסקה להשבת חטופים:בג"ץ קבע בסוף השבוע כי המדינה תשיב בתוך כחודש לעתירה הדורשת לחייב את הממשלה להקים את הוועדה הקבועה בחוק, ואשר מוסמכת להשיב למאסר מחבלים אשר שוחררו בעסקאות להשבת חטופים.

שחרור מחבלים רויטרס

בעתירה, שהגיש עו"ד יצחק בם מטעם ארגון חוננו, דרשו העותרים מבג"ץ לחייב את המדינה להקים את הוועדה, ולפעול לכליאה מחדש של מחבלים ששוחררו בעסקאות ושבו לסורם, לריצוי עונשי המאסר המקוריים, כפי שחוק הממשלה קובע. בחוננו מסבירים כי מדובר בצעד מחייב לצורך מיגור הטרור וחיזוק הביטחון.

העותרים ציינו את סעיף 8.ב.(ג) לחוק הממשלה, תשס"א-2001, אשר בעת שחרור מחבלים - בין השאר בעסקאות להשבת חטופים - מחייב את הממשלה להקים ועדה שתפקידה יהיה לבדוק את ביטול שחרורם של מחבלים אשר חזרו לסורם. הם ביקשו להוציא צו על תנאי, שיורה למשיבים לבוא ולהסביר מדוע שלא ידונו ובהקמת הוועדה המדוברת. כמו כן הם סיפרו כי פנו לראש הממשלה והשרים בבקשה לפעול למינוי הוועדה, אך פנייתם לא נענתה על ידי ראש הממשלה או מי מהשרים הרלוונטיים - בהם שר המשפטים, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי.

בארגון מסבירים כי לפי לשון החוק ותכליתו, לראש הממשלה ולשרים הנוגעים בדבר אין שיקול דעת בשאלה האם להקים את הוועדה או לא: "סמכותם זו הופכת לחובה שעה שבהחלטתם משתחררים לחופשי מאות רבות של אסירים ביטחוניים במסגרת עסקת חטופים", נכתב בעתירה. "לחילופין, לכל הפחות, בעקבות שחרור אסירים ביטחוניים רבים, שומה על ראש הממשלה והשרים לשקול את הקמת הוועדה".

לטענת הארגון בעתירה, הוועדה חיונית למאבק בטרור, במיוחד אחרי הטבח הקשה בשבעה באוקטובר, מכיוון שהיא מאפשרת להחזיר למאסר אסירים ששבו לפעילות טרור גם על סמך מידע חסוי, או ראיות שאינן קבילות במשפט פלילי רגיל - כלי שעשוי להוות חלופה יעילה למעצר מנהלי.

בנוסף מפרטת העתירה מקרים ספציפיים, שאספו ופרסמו באתר הקול היהודי, של שמונה מחבלים ששוחררו ונעצרו מחדש. למרות כל זאת, נטען, הממשלה לא הקימה וועדה שתבחן את המידע ותחליט על ביטול שחרורם של האסירים הביטחוניים. "היעדר הוועדה מסכל את הוראות החוק והופך את השחרור המותנה לשחרור בלתי מותנה", נטען.

עו"ד יצחק בם מסר: "מאות רבות של מחבלים שוחררו ממאסרם בטרם עת. מאות רבות נוספים עלולים להשתחרר בעסקה נוספת העומדת על הפרק. במציאות של שחרור סיטונאי של מחבלים, הקמת וועדה והפעלת המנגנון החוקי המאפשר להחזיר אותם למאסר אם הם חוזרים לפעילות טרור זה המינימום שבמינימום שמדינה חפצת חיים יכולה וצריכה לעשות כדי להגן על אזרחיה. אנחנו דורשים שהוועדה תוקם לאלתר ותחזיר לכלא כל מחבל משוחרר החוזר לפעילות טרור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר