אוריך מבקש לערער לעליון על ההחלטה להרחיקו מלשכת רה"מ

יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה החשוד במסגרת פרשת קטארגייט ופרשת הדלפת המסמכים המסווגים, הגיש היום (ראשון) בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון נגד ההחלטה של שופט המחוזי עמית מיכליס לאסור את עיסוקו כיועצו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו במשך חודשיים.

סנגוריו של אוריך מציינים בבקשה כי מדובר ב״תקדים מסוכן״ ושזו הפעם הראשונה שבית המשפט מטיל איסור עיסוק דרקוני על חשוד (ולא נאשם) ללא הצדקה ראייתית מספקת.

עוד צוין כי ההחלטה להעמידו לדין בכפוף לשימוע במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים, עליה פרסמנו לראשונה ב״ישראל היום״, אינה נקודת מפנה המצדיקה תנאי חדש כפי שנקבע בהחלטת המחוזי, אוריך ציין כי רק הגשת כתב אישום משנה מעמד מחשוד לנאשם ולא הודעה על כוונה לשימוע.

במסגרת הבקשה סנגוריו של אוריך התייחסו לשני צירי העברת הכספים הנחקרים במסגרת פרשת קטארגייט - באשר לציר הראשון, אוריך מודה כי עבד עם חברת הייעוץ הבינלאומית פרספשיין במסגרת קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר לקראת המונדיאל בשנת 2022 ומציין כי העניק שירותי ייעוץ לחברה כאשר נתניהו היה יו״ר האופוזיציה.

אוריך מציין כי עבור שירותים אלה הוא קיבל תשלומים מהחברה ודיווח עליה כדין לרשויות המס.
״בעניין זה לא ברור האם המשיבה מייחסת למבקש עבירה כלשהי, ואם כן - איזו עבירה ועל בסיס איזו קונסטרוקציה משפטית״, נכתב בבשה.

בנוגע לציר השני, פוטליק-בירגר-פלדשטיין, במסגרתו החשד המרכזי הוא שאלי פלדשטיין קיבל כספים דרך איש העסקים גיל בירגר מהלוביסט האמריקאי ג'יי פוטליק, והטעה עיתונאים שהמסרים מגיעים מלשכת ראש הממשלה ולא מקטאר. אוריך טוען במפורש: "למבקש אין קשר כלשהו לקמפיין זה, וכך גם עולה מחומר הראיות". הוא דחה את טענות פלדשטיין שקיבל את ההנחיות ממנו, וציין שהן "שקריות" ו"נסתרות משורה של ראיות".

במקביל, הגיש אוריך עתירה לבג"ץ נגד הפרקליטות בדרישה שיועבר אליו כתב חשדות מפורט או טיוטת כתב אישום לפני הליך השימוע בפרשת המסמכים המסווגים (פרשת הבילד).

כזכור, ביולי 2025, שלחה הפרקליטות לאוריך מכתב ובו הודעה על כוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע, בעתירה נכתב: "המכתב לא מפרט בכלל אילו פעולות ומעשים מיוחסים לעותר, באילו מועדים ובאיזה אופן".

אוריך מציין בעתירה כי פנה חמש פעמים לפרקליטות בבקשה לקבל כתב חשדות מפורט, אך זו השיבה בכל פעם כי המכתב "עומד בכללי הדין והפסיקה". הוא טוען שהפרקליטות מסתמכת על נוסח לא עדכני של הנחיית פרקליט המדינה - הנחיה שעודכנה במארס 2024 ודורשת כעת "התייחסות מפורטת לטיב החשדות" ולא "כללית ותמציתית" כבעבר.

״כתב החשדות המפורט הוא מפת הדרכים לאורה נדרשים באי כוח העותר להיערך להליך
העותר השימוע. ללא כתב חשדות מפורט, לא ניתן לקרוא את חומרי החקירה שהועברו לעיון בצורה אפקטיבית ומושכלת, לא ניתן לדעת אילו פעולות שביצע העותר לכאורה מקימות עבירה כלשהי, ולא ניתן לגבש קו הגנה אפקטיבי מבלי לדעת מהן עיקרי העובדות המיוחסות לעותר, אילו פעולות מיוחסות לו, באילו מועדים וכיו”ב״, נכתב.

יועצו של נתניהו, יונתן אוריך, פנה לבית המשפט העליון באמצעות עורכי דינו עמית חדד ונועה מילשטיין, נגד החלטת בית המשפט המחוזי למנוע ממנו לחזור לעבודתו אצל ראש הממשלה נתניהו: ״בית המשפט העליון מתבקש לתקן עיוות דין מהותי: זכותו של יונתן אוריך לשוב לעבודתו לצד ראש הממשלה נתניהו לא יכולה להישלל ללא ראיות, ללא הצדקה וללא עילה שבדין ״החלטת בית המשפט המחוזי יצרה תקדים שגוי ומסוכן: איסור עיסוק חסר כל בסיס ראייתי שהושת על אדם שעדיין נחשב לחשוד בלבד, ולא לנאשם״.