הפרקליטות בתגובה לבג”ץ ההדלפות: לא ניתן לאתר את המדליף של “חומת יריחו”

עתירה שהוגשה במאי האחרון על ידי ארגון “בחרנו בחיים” - משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, התמקדה בארבעה פרסומים של העיתונאי רונן ברגמן שלטענתם משקפים “הדלפה חמורה של ידיעות סודיות חשאיות העוסקות בנושאים בטחוניים רגישים”.

הפרסומים שפורטו בעתירה כללו פרסום על מתקפת הביפרים מספטמבר 2024, פודקאסט מצולם על מערך התקפות מתוכנן נגד חיזבאללה מינואר השנה, פרסום על התקיפה הישראלית באיראן מאוקטובר 2024, ופרסום על מסמך “חומת יריחו” מדצמבר 2023.

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על פתיחת חקירה פלילית או משמעתית נגד המפרסמים, על ביצוע תחקיר מבצעי ובדיקות טכניות, ועל הפעלת מנגנוני בקרה למניעת הדלפות עתידיות. הם טענו ל”רפיסות והחידלון” בטיפול בהדלפות שפוגעות בביטחון המדינה.

המדינה טענה מצדה כי העתירה מיותרת, לאחר קבלת החלטת הסגירה, וביקשה להגיש “מסמך חסוי במעמד צד אחד” להצגת התמונה המלאה בפני בית המשפט.

עוד טענה המדינה בתגובה שהוגשה לבג״ץ אתמול, כי מתוך ארבעת הפרסומים של העיתונאי רונן ברגמן, רק אחד מעיד על כך שדלף סוד ביטחוני - ואף לגביו לא ניתן לאתר את זהות המדליף. זאת במסגרת תגובה לבג”ץ שהגישו משפחות שכולות בעניין הטיפול בהדלפות ביטחוניות

בתגובה נכתב כי בספטמבר האחרון החליט פרקליט מחוז מרכז על סגירת התיק בעניין מסמך “חומת יריחו”, לאחר שמצא “כי המסד הראייתי הנתון מוביל למסקנה שאין תוחלת לערוך חקירה פלילית”. 

במסמך התגובה שהוגשה, מפרטת הפרקליטות כי החקירה הביטחונית שנפתחה בדצמבר כללה ניטור מערכות צבאיות מסווגות ותשאול עשרות בעלי תפקידים בצה”ל. עם זאת, נטען עוד כי החקירה הובילה למסקנה כי “לא ניתן לאתר בקרב צה”ל את הגורמים שמסרו מידע לגורמים לא מורשים”.

הסיבה לכישלון החקירה: חומרי הסוד הביטחוני שדלפו “היו ברשות גורמים רבים בצה”ל ומחוצה לו, העולים כדי מאות בעלי תפקידים וחלק מהחומרים אף היו ברשות אלפי בעלי תפקידים”. המדינה מסבירה כי במסגרת העשייה הביטחונית “אין זה חריג כי מידע מסווג נגיש וזמין למספר רב של בעלי תפקידים”, מה שמקשה על איתור מקור ההדלפה.

מתוך ארבעה פרסומים שעליהם התלוננו העותרים, רק אחד - זה הנוגע למסמך “חומת יריחו” - נמצא על פי קביעת גורמי הביטחון כסוד ביטחוני. לגבי שלושת הפרסומים האחרים של העיתונאי רונן ברגמן, כפי שקובעים המשיבים בתגובתם: “בעניינם של שלושה מן הפרסומים, התקבלה עמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים ולפיה אין בפרסומים כדי לחשוף סוד”.

הפרסומים שעל פי קביעת גורמי הביטחון לא נחשבים סודיים הם פרסום על מתקפת הביפרים מ-17 בספטמבר 2024, פודקאסט על מערך התקפות נגד חיזבאללה מ-3 בינואר 2025, ופרסום על התקיפה הישראלית באיראן מ-3 באוקטובר 2024.

לעומתם, באשר לפרסום הרביעי - מסמך “חומת יריחו” - נכתב בתגובה: “עמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים היא כי מדובר באירוע של דלף מידע שמעיד על דלף של סוד, ובעל פוטנציאל נזק חמור מאוד”.​​​​​​​​​​​​​​​​

העותרים האשימו את המדינה בהטעיית בית המשפט וטענו כי החקירה הביטחונית הושלמה כבר לפני שנה וחצי. המדינה מכחישה ומסבירה כי אמנם פעולות החקירה בוצעו בדצמבר 2023 עד ינואר 2024, אולם “תהליך העבודה על הסיכום למעשה לא הושלם עד להגשת העתירה”, ו”החקירה הביטחונית במלואה הושלמה רק לאחרונה, ביום 30.7.25”.

המדינה גם הודתה בטעות נוספת: תלונה שהגישה גב’ עמליה עוזר על פרסום הביפרים “נגנזה ביום 1.12.24 על ידי תחנת פתח תקווה”, אולם “הסתבר כי גניזת התיק נעשתה בחוסר סמכות”.

במהלך ההליך התגלו מכתבים של ראש הממשלה נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה ולראש השב”כ מדצמבר ונובמבר 2024, שבהם הוא מבקש “להורות על חקירת הדלפות שפורטו בפנייתו הקודמת” מ”דיונים בפורומים בטחוניים שונים”. העותרים ביקשו לצרף את ראש הממשלה ומזכיר הממשלה כמשיבים לעתירה, אך המדינה התנגדה בטענה שהסעדים המבוקשים “אינם בסמכותם”.