בית המשפט העליון הציע היום (שלישי) מתווה פשרה לחידוש עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים, הידועה כ”ועדת פגסוס״ או ״ועדת הרוגלות״.
לפי הצעת השופטים, עבודת הוועדה תימשך בכפוף לתיקון כתב המינוי שלה על ידי הממשלה. התיקון יכלול שתי הוראות מרכזיות:
ראשית, הוועדה תימנע מכל עיסוק בהליכים פליליים פתוחים, בין אם הוגש כתב אישום ובין אם לא. במסגרת זו, הוועדה לא תבקש ולא תקבל מידע על הליך תלוי ועומד (למעט הכללתו בנתונים סטטיסטיים), לא תחקור עדים בקשר להליך כזה, ולא תתייחס בממצאיה ובמסקנותיה להליך תלוי ועומד.
שנית, יתבצע תיאום עם היועצת המשפטית לממשלה, בהכרה שעבודת הוועדה עשויה להשליך על הליכים פליליים תלויים ועומדים גם אם לא תעסוק בהם במישרין. התיאום יבוצע מול גורם שתקבע היועצת המשפטית לממשלה, שאין לו נגיעה אישית לתחומי עבודת הוועדה.
בג”ץ הבהיר כי להתרשמותו, המגבלות הללו לא יפגעו בליבת עבודת הוועדה, בהינתן השאלות המערכתיות שהונחו לפתחה. זאת במיוחד לאור העובדה שההתנהלות הנבחנת נוגעת גם למספר רב של תיקי חקירה שאינם תלויים ועומדים - בין מאחר שנסגרו ללא הגשת כתב אישום, ובין מאחר שההליכים הפליליים בעניינם הסתיימו כבר בפסק דין חלוט.
הוועדה הוקמה על ידי הממשלה באוגוסט 2023, בראשות השופט בדימוס משה דרורי, לאחר שעלה חשד לפגיעה חמורה בזכות לפרטיות באמצעות חדירה לפלאפונים של אזרחים. עבודתה הוקפאה בצו בג”ץ ומאוחר יותר גם בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”.
בינואר 2024 הודיעה הוועדה על חידוש הפעילות וביקשה במכתב לשר המשפטים להאריך את המנדט עד דצמבר 2024. במרכז המחלוקת עמדה סוגיית סמכות הוועדה לעסוק גם בתיקי ראש הממשלה נתניהו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה כי הוועדה מוגבלת בעבודתה ואינה יכולה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים, בעוד חברי הוועדה סברו כי בסמכותה לדון גם בתיקי ראש הממשלה. נגד הקמת הוועדה עתרו ארגונים שונים לבג”ץ, בטענה שהוועדה הוקמה בניגוד עניינים כדי להשפיע על תיקי נתניהו. הצדדים נדרשים להעביר את התייחסותם להצעת הפשרה עד ל-19 באוקטובר.