דו"ח הנציבות קובע: כ-30% מהתלונות נגד מייצגי המדינה בערכאות נמצאו מוצדקות

דו"ח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2024, שהוגש היום (שני) לשר המשפטים יריב לוין, חושף תמונה מדאיגה על התנהלות גופי התביעה בישראל. מתוך 263 תלונות שטופלו השנה, 66 תלונות (כ-25%) נמצאו מוצדקות, כאשר ב-24 מהן צורפו המלצות אופרטיביות לתיקון ליקויים מערכתיים.

הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, הציג בדו"ח שורה של כשלים חמורים, ובהם מקרה שבו הפרקליטות לא העבירה לנאשם חומרי חקירה - סרטונים ממצלמות גוף - שהיו בהם כדי לזכותו. רק לאחר שההגנה דרשה לעיין בסרטונים, חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום.

הדו"ח חושף עיכובים משמעותיים בטיפול בתיקים רגישים ציבורית. בין היתר, נמצא שיהוי של כשנתיים בטיפול הפרקליטות בבקשה לפתיחה בחקירה פלילית נגד שופט. במקרה אחר, נחשפו פגמים משמעותיים בטיפול בתיק התעללות בקטינים חסרי ישע - כתבי האישום הוגשו רק כשנה וארבעה חודשים לאחר פתיחת התיק, והורי הקטינים לא קיבלו אפשרות לעיין בחומרי החקירה זמן רב.

עוד עולה מהדו"ח כי פנייה בגין חשדות פליליים נגד איתמר בן גביר "נפלה בין הכיסאות" ולא טופלה במשך כשנתיים, לאחר שהועברה בין לשכת היועצת המשפטית ללשכת פרקליט המדינה.

התנהלות בעייתית נחשפה גם בתביעות העירוניות. בתוך כך, הנציבות עסקה בתלונה על התביעה העירונית בתל אביב אשר הסתבר כי נהגה לחזור בה מכתבי אישום בעבירות ברירת קנס כאשר בעל התפקיד הרלוונטי סיים את עבודתו בעירייה, במקום לזמנו להעיד. הנציב קבע שהתנהלות זו "פוגעת בעיקרון השוויון ויוצרת אפליה באופן אכיפת החוק".

בעקבות הממצאים, יושמו כבר מספר המלצות משמעותיות: פורסמו קווים מנחים חדשים לגבי החובה לצפות בסרטוני מצלמות גוף לפני קבלת החלטה על העמדה לדין, תוקנו ההנחיות כך שהתביעה תחויב לנמק החלטות לדחות בקשות לשינוי עילת גניזה, נקבע מתווה חדש לזימון עדים שעזבו את הרשות המקומית ועוד.

מהדו"ח עולה כי 50% מהתלונות הוגשו נגד הפרקליטות, 15% נגד התביעה המשטרתית, ו-13% נגד מיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על כ-50 ימים בלבד, וב-87% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ציין כי "הדו"ח הוא נדבך חשוב במאמץ לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. עלינו להבטיח כי גופי התביעה יפעלו במקצועיות, בהגינות ותוך שקיפות מלאה".

הנציב פינקלשטיין הדגיש: "בתקופה מורכבת זו, גוברת חשיבותו של פיקוח ציבורי יעיל על התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות. נדרש להבטיח ביתר שאת כי אירועי השעה אינם גורעים ממקצועיותם, הגינותם ונאמנותם לאינטרס הציבורי".