בג"ץ קבע היום (שני) כי ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל לאנשי הקבע ניתנו שלא כדין. לדברי השופטים, סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל את רכיב הפנסיה, המכונה "הגדלות הרמטכ"ל", הופעלה לאורך שנים רבות ותחת רמטכ"לים שונים שלא כדין. הסיבה: ההגדלות ניתנו לרובם המוחלט של הפורשים לגמלאות משירות קבע, בניגוד לברירת המחדל שנקבעה על ידי המחוקק.
עוד נקבע כי נוהל הרמטכ"ל, שמכוחו ניתנו ההגדלות האמורות, חורג מהוראות החוק המסמיך ועל כן דינו בטלות. עם זאת, נקבע כי פסק הדין לא יביא לפגיעה בתנאי הפנסיה של גמלאים שכבר פרשו, וממילא שלא תוטל עליהם חובת השבה ביחס לכספים שקיבלו.
בנוסף נקבע כי תוקפו של פסק הדין יושהה עד לסוף שנת 2025, כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הסוגיה כנדרש בחקיקה ראשית, כפי שהצהירו משיבי הממשלה פעם אחר פעם לאורך השנים בהם ההליך התנהל כי ישנה כוונה לעשות.
הכרעת בית המשפט ניתנה לאחר שהעתירה הייתה תלויה קרוב לשש שנים. לאורך תקופה זו, לא הייתה מחלוקת בין העותרות ובין משיבי הממשלה כי קיים קושי משפטי מהותי באופן שבו מומשה סמכות הרמטכ"ל.
במשך התקופה הארוכה במהלכה התבררה העתירה, נעתר בית המשפט פעם אחר פעם לבקשות ארכה מטעם משיבי הממשלה, מתוך רצון לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הסוגיה ללא צורך בהתערבות שיפוטית -אך לא חלה התקדמות ממשית. הליך החקיקה נעצר או עוכב שוב ושוב מטעמים משתנים. לאחר תקופת ההמתנה קבע בית המשפט כי אין עוד מנוס מלהכריע בעתירה לגופה.
בארגון גמלאי צה"ל הגיבו: אנחנו מוטרדים כאנשי צבא לשעבר שפוגעים באנשים שלקראת פרישה. אלו אנשים ששירתו 20-30 שנה, ועדיין משרתים. אני לא רואה אנשים שעומדים בתור להיות אנשי קבע. היה לנו חשוב שלא יפגעו בנו, אבל עכשיו פוגעים גם במשרתי הקבע.
"עד שלא עתרו לבג״ץ ב-2019 לא היה על כך שום חקיקה, אף אחד לא היה מודע שזה לא מעוגן בחוק, והדברים מתנהלים רק על בסיס החלטת ממשלה ב-1960- שגם אז היה בה מן ההיגיון. אנחנו רואים את המגמה הזו בעוד תחומים, בדגש על המגזר הציבורי וגופי הביטחון. אני חושב שעושים להם הרבה עוול".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו