מה שהתחיל בבקשה פשוטה להנמיך מוזיקה הסתיים בחדר ניתוח עם שתי דקירות מסכנות חיים. השופטת נעה תבור בבית המשפט המחוזי החליטה השבוע כי סיפור שיקום אישי יכול לעלות על חומרת העבירה גם כשמדובר בדקירות סכין שכמעט הסתיימו ברצח, וגזרה על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות בלבד.
האירוע התרחש ליד מרכז קריית שרת בחולון, כאשר מתלונן פנה לנאשם וחבריו בבקשה להנמיך את הרמקול. אלה סירבו בתוקף, והמתח הגיע לשיא כאשר המתלונן השליך גרעינים לכיוון הנאשם. המעשה גרם לנאשם לחוות "השפלה קשה, זלזול וכעס" שדחפו אותו לאלימות קיצונית.
במהלך העימות הפיזי שהתפתח, הוציא הנאשם סכין ודקר את המתלונן פעמיים - הראשונה בירך, והשנייה בחזה הימני כאשר הקורבן ניסה להתגונן בעזרת כיסא מתקפל. התוצאות היו חמורות: פצע דקירה בחזה, חתך בכבד, שבר בצלע השביעית וחבורה בריאה. המתלונן אושפז חמישה ימים ונאלץ לחזור לאשפוז בגלל הרעה במצבו, כשהוא מציין בהצהרתו כי "רק בנס לא הסתיים האירוע ברצח".
"המסע השיקומי" היטה את הכף
מה שהפך את המקרה לייחודי לא היה חומרת העבירה, אלא המסע השיקומי שעבר הנאשם. במשך שנה שלמה ליווה שירות המבחן את הגבר בן ה-44 בשלושה תסקירים מפורטים שחשפו תמונה יוצאת דופן של התמודדות עם האלימות. בתסקיר השלישי מפברואר השנה דיווח השירות כי הנאשם "המשיך את השתתפותו בקבוצה טיפולית ייעודית בתחום האלימות" וכי הוא "מגויס להליך הטיפולי ומצליח להיעזר בקבוצה לרכישת כלים לוויסות".
התביעה הדגישה את "חומרת האירוע ולכך שהחל בעקבות ויכוח של מה בכך" וכי "רק במזל לא נגרם נזק חמור יותר". התביעה דרשה עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת "הצורך להיאבק בעבירות אלימות, בעיקר כאשר הן מבוצעות בסכין". סנגור הנאשם ביקש מבית המשפט "לראות תמונה רחבה יותר ביחס לנאשם, מעבר לאירוע המתואר בכתב האישום".
השופטת תבור קבעה מתחם עונש של 24-48 חודשי מאסר בפועל לעבירות דומות, אך שוכנעה כי במקרה זה יש "לתת משקל בכורה לאינטרס השיקומי". "הטעם המרכזי שעמד בבסיס מסקנה זו נעוץ בסיכוי הנמוך להישנות עבירה לאחר טיפול ארוך ומשמעותי המגובה בתובנה אמיתית כפי שמתואר בתסקירים", הסבירה השופטת את החלטתה החריגה.
במקום מאסר בפועל, הנאשם נידון ל-9 חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, פיצוי בסך 15,000 שקל למתלונן וצו מבחן לשנה. השופטת ביססה את החלטתה על "הפגיעה שיפגע עונש מאסר ממשי בנאשם ובבני משפחתו" ועל "הזמן הממושך בו שוהה הנאשם בתנאים מגבילים".