נציב תלונות הציבור קבע: "נציגת המדינה הטעתה את בית המשפט"


נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, קבע כי התלונה נגד חוקרת משטרה שהגישה לבית המשפט חוק פיקטיבי שיצרה בינה מלאכותית - מוצדקת במלואה.

בהחלטתו מגדיר פינקלשטיין את ההתנהלות כ"תמוהה וחמורה של יחידת החקירות המשטרתית, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי הבינה המלאכותית", וכי נציגת המדינה שתפקידה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, "עשתה למעשה את ההיפך".

התלונה הוגשה על ידי עורך דין על התנהלות חוקרות משטרתיות במסגרת הליך שיפוטי, בו נעשה שימוש רשלני ולא מפוקח בבינה מלאכותית במסגרת תגובה שהוגשה לבית המשפט. המקרה התרחש ביחס לבקשתו של נאשם להשבת מכשיר הטלפון הנייד שלו שנתפס על ידי המשטרה.

הבינה המלאכותית המציאה חוק בשם "חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב)" - חוק שלפי ההחלטה "אינו קיים, והוא פרי המצאתה של הבינה המלאכותית". החוקרת ביססה על החוק הדמיוני את התנגדותה להשבת מכשיר הטלפון.

פינקלשטיין דחה את ההסברים של המשטרה כי מדובר בטעות בתום לב של חוקרת שלא עברה הכשרה בשימוש בבינה מלאכותית. "אין בידו לקבל דברים אלה", קבע הנציב, והדגיש שמבירור התלונה עלה כי "בהתנהלותה של החוקרת נפלו כשלים במספר שלבים, אשר בכל אחד מהם היה אפשר למנוע את מה שאירע".

הנציב פירט את הכשלים: החוקרת לא פעלה די להשלמת פער הידע חרף היעדר היכרותה עם המערכות המשטרתיות הרלוונטיות, לא בדקה את הממצאים שהופקו על ידי הבינה המלאכותית, יצרה מצג שגוי כאילו גיבשה את המסמך באופן עצמאי, ולא עדכנה את בית המשפט בדבר הטעות בהזדמנות האפשרית הראשונה כפי שהיה מצופה וראוי.

הנציב הדגיש שהמקרה חמור במספר היבטים: "האחד - מדובר בשגיאה בוטה, שניתן היה להימנע ממנה באמצעות בדיקה קלה ופשוטה; השני - מאחר שמדובר בהליך פלילי הנוגע לזכויות הבסיסיות של אדם, וכשל כזה עלול להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית; והשלישי - חובתו המוגברת כלפי בית המשפט של מי שמייצג בפניו את המדינה".

בהחלטתו קבע הנציב כי האחריות למחדל "רובצת במידת מה גם על המפקד של החוקרת", למרות שפעולותיו הן שהביאו לגילוי התקלה בסמוך לדיון. אלו נעשו רק אחרי שהוא אישר בחתימתו את התגובה המוטעית והגיש אותה לבית המשפט. "מצופה היה ממנו, ודאי לנוכח היעדר היכרותה של החוקרת עם מערכות היחידה, לבחון בקפדנות את התגובה שהכינה בטרם הגשתה", נכתב בהחלטה. הנציב ציין שנושא תפיסה וחדירה למכשיר סלולרי הוא "לחם חוקה של יחידה חוקרת במשטרה".

הנציב קבע עקרון יסוד: "מושכלות יסוד הן, כי בטרם יוגש מסמך לבית המשפט, על אחת כמה וכמה בידי נציג המדינה, יש לבדוק היטב את תוכנו ולוודא כי האמור בו מדויק. זאת, בין אם נעשה שימוש בבינה מלאכותית ובין אם לאו, ובלי כל קשר להכשרה מקצועית מוקדמת".
בעקבות ההשלכות הרוחביות של האירוע, נמסר בתגובת המשטרה כי חטיבת החקירות במשטרת ישראל גיבשה הנחיה בנוגע לאופן השימוש בבינה מלאכותית והפיצה אותה לכלל מערך החקירות.

הנציב החליט להעביר את החלטתו ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה, "כדי שישקלו גיבוש הנחיה בנושא, אשר תתווה נורמות לשימוש בכלי בינה מלאכותית, לצורך מניעת מקרים מעין אלה", כך נכתב בהחלטה.

עוה"ד תמיר קלדרון ורמי זועבי ממשרד דורון, טיקוצקי ושות', שייצגו את החשוד וזיהו בזמן אמת את השימוש השגוי של המשטרה בבינה מלאכותית ואת השימוש של אנשי המשטרה בסעיפי חוק שאינם קיימים במציאות, מסרו היום כי "אנו שמחים על כך שנציב תלונות הציבור דן בנושא, והמליץ לגבש הנחיות שיהוו נורמות ברורות לשימוש נכון בכלי בינה מלאכותית. אנו תקווה כי נוהל מסודר יופץ בהקדם לכל הגורמים הרלוונטיים, כך שמקרים דומים לא יקרו שוב בעתיד".