"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"התערבות פוליטית פסולה": היועמ"שית נגד בן גביר בפרשת קידום החוקרת בתיקי נתניהו
גלי בהרב-מיארה שלחה מכתב לשר לביטחון לאומי, בעקבות התערבותו במניעת קידומה של רפ"ק רינת סבן • בן גביר: "חתימה על מינוי קצינים היא לא רק 'הליך פורמלי'"
חזית חדשה בין השניים. היועמ"שית בהרב-מיארה והשר בן גביר. צילום: יהודה בן יתח, חיים גולדברג פלאש90
נחשף ב"ישראל היום"

"התערבות פוליטית פסולה": היועמ"שית נגד בן גביר בפרשת קידום החוקרת בתיקי נתניהו

גלי בהרב-מיארה שלחה מכתב לשר לביטחון לאומי, בעקבות התערבותו במניעת קידומה של רפ"ק רינת סבן • בן גביר: "חתימה על מינוי קצינים היא לא רק 'הליך פורמלי'"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה שלחה מכתב לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בו היא מאשימה אותו בהתערבות פוליטית פסולה בהליכים פליליים ובהפרה של עקרונות שלטון החוק.

המכתב נוגע למניעת קידומה של עוזרת ראש אח”ימ, רפ"ק רינת סבן, לדרגת ניצב משנה (סנ”צ),פרשה שנחשפה ב"ישראל היום". בכך, למעשה מאמצת את עמדת המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה.

בהרב-מיארה מציינת כי מידע שהתקבל אצלם שהעלה “חשש כבד לעיכוב קידומה בפועל” של הקצינה משיקולים “זרים, חוץ-משטרתיים” וכן מציינת כי הדבר נעשה על רקע מעורבותה של סבן בחקירת תיקי האלפים המתנהלים נגד נתניהו ועדותה בתיק זה.

רב פקד רינת סבן,צילום: דוברות המשטרה

עוד נכתב כי בחינת מכתבי בן גביר בנושא “מחזקת את החשש” שעליו הצביעה. ומציינת כי מכתבו של השר אל ראש אגף תקצוב ובקרה במשרד לביטחון לאומי “מתייחס באופן מפורש לעדותה של הקצינה בתיק הפלילי של ראש הממשלה וכן לעדותה בתיק שבו הנאשם הוא יועצו הקרוב”.

היועמ"שית מציינת כי גם המשטרה הבהירה כי אופן התנהלותו של בן גביר בעניינה של הקצינה הוא “חריג וחסר תקדים, ביחס לקידומם של קציני משטרה בעבר”.

היועצת המשפטית כותבת בחדות: “לא ניתן אפוא להשתחרר מהרושם כי נעשה מאמץ לפגוע בקידומה של הקצינה, על רקע ביצוע תפקידה בקשר לתיקים הפליליים האמורים”.
״אין לקבל תופעה כזאת, אשר פגיעתה בשלטון החוק קשה ביותר״, נכתב.

המכתב מאשים את בן גביר בכך ששימושו בתפקידו ובסמכותו באופן שיש בו כדי להרתיע קציני משטרה מלטפל בתיקים פליליים נגד חברי ממשלה ומקורביהם מהווה “חריגה מסמכותך, התערבות פוליטית פסולה בהליכים פליליים”. עוד נכתב כי המעשים מהווים “הפרה בוטה של העקרונות להם התחייבת בפני בית המשפט העליון, אשר נועדו למנוע בדיוק מצבים מהסוג המתואר לעיל”.

היועצת המשפטית מדגישה כי אין “כל עילה משפטית לאי השלמתו של הליך הענקת הדרגה” לקצינה, שכן מדובר בהחלטה מינהלית שהושלמה וחתימת השר היא “אקט פורמלי הנובע מנוהג”. המכתב מסתיים בדרישה חד-משמעית: “לשם הפסקת הפגיעה המתמשכת בקצינה, כמו גם הפגיעה בהליך המתנהל והרתעת עדים נוספים, נדרש להשלים את ההליך לאלתר”.

מוקדם יותר הגישה היועמ"שית הודעת עדכון לבג״ץ במסגרת העתירות שביקשו להדיח את בן גביר מתפקידו. כזכור, במסגרת עתירות אלו הגיעו השר והיועמ"שית למתווה מוסכם אשר נועד להבטיח את עצמאותה המקצועית של המשטרה.

תיקי עדות נתניהו,צילום: אורן בן חקון

במסגרת התגובה ציינה בהרב-מיארה בהקשר אי קידומה של רפ״ק סבן כי ״על רקע אירועים שונים מהעת האחרונה בפרט בקשר למינויים ולחקירות, נדרש לבחון אם בכלל ניתן להשלים את המלאכה כך שהערובות שנכללו במתווה יוטמעו בפועל באופן שיבטיח את עצמאותה המקצועית של המשטרה וממלכתיותה ואשר יהיה אפקטיבי ובר-אכיפה בשטח".

מנגד, בן גביר הגיב: "התחזק החשש להתערבות פוליטית פסולה מצידך בסמכות מינוי קצינים במשטרה, המוקנית על פי חוק לשר לביטחון לאומי, תוך ניסיון להרתיע את הדרג הנבחר מלממש את סמכותו החוקית. השר לביטחון לאומי הוא לא חותמת גומי, וחתימתו על מינוי קציני משטרה היא לא רק 'הליך פורמלי' - השר לביטחון לאומי חייב לוודא כי המינויים המתבצעים הם מינויים מקצועיים בלבד, שאינם נגועים בשיקול פוליטי - במיוחד כאשר השיקול הפוליטי מגיע מגורמים המתחזים להיות 'בלתי תלויים' בפרקליטות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו