זכה להסדר של רבע מהחוב ואז התגלה: הסתיר תביעה של 100 אלף שקלים מהנושים

בעל חוב, אשר הציג עצמו כאדם במצוקה כלכלית קשה, זכה להסדר חובות מקל שחסך לו 150 אלף שקל • רק אז התגלה שהסתיר תביעה של 100 אלף שקל שכבר ידע עליה • רשמת חדלות הפירעון מתל אביב, חן לוי, החליטה להעביר את כל הכסף לנושים, זאת בשל חוסר תום לב

לשכת ההוצאה לפועל, ת"א.. צילום: ללא

בסוף שנת 2024 נפתח תיק חדלות פירעון שבו אושר לחייב הסדר חובות מקל במיוחד. על פי ההסדר, החייב היה אמור לשלם רק כ-50,400 שקל מתוך חובות כוללים של כ-200,000 שקל, כרבע מהחוב המקורי. ההסדר המקל אושר בהתחשב במצבו הרפואי ובנסיבותיו האישיות הקשות של החייב, שהציג למערכת המשפט תמונה של מצוקה כלכלית חמורה המצדיקה הקלה משמעותית בחובותיו.

אולם לאחר אישור ההסדר התגלה כי החייב הסתיר עובדה מהותית שהייתה יכולה לשנות לחלוטין את פני ההליך. במקביל להליך חדלות הפירעון, החייב ניהל תביעת נזיקין נגד חברת ביטוח שהסתיימה בהסכם פשרה משמעותי של כ-100,000 שקל. סכום זה היה יכול לכסות מחצית מחובותיו המקוריים ולשנות באופן דרמטי את תנאי ההסדר שאושר לו.

החייב לא חשף את קיום התביעה בשום שלב מהליך ההסדר. יתרה מכך, הוא הצהיר במפורש בשאלון הרשמי כי אין לו זכויות תביעה כלשהן כנגד צדדים שלישיים. התביעה הוגשה כחודש לפני אסיפת הנושים, עובדה המעלה שאלות רציניות לגבי תום הלב של החייב ותזמון החשיפה הסלקטיבית של המידע.

רשמת חדלות הפירעון מתל אביב, חן לוי, הבהירה בהחלטתה, "כי טרם הגשת תביעה לבית המשפט מתנהלות לרוב פגישות, שיחות ואיסוף מסמכים לשם הגשת התביעה. טיפול זה טרם הגשת התביעה אורך זמן ולכן הסבירות כי היחיד לא ידע כי עתיד להגיש תביעה הינה נמוך.

בנוסף, לא ידוע מתי נוצרה עילת התביעה. גם בעניין זה, הסבירות כי העילה נוצרה לאחר פתיחת הליך חדלות הפירעון הינה נמוכה ואף אפסית, ונראה כי לא בכדי טענות היחיד בתגובתו הוגשו בעמימות ללא תאריך היווצרות העילה, תאריך הפנייה לעו"ד ותאריך הגשת התביעה".

הרשמת הדגישה את חובת תום הלב והשקיפות המלאה החלה על חייבים בהליכי חדלות פירעון, וקבעה, כי התנהלות החייב מהווה הפרה בוטה של חובות אלה. "התנהלות זו של היחיד אין בידי לקבל. על יחיד אשר פותח בהליכי חדלות פירעון לנהוג בתום לב. כחלק מחובותיו של היחיד עליו לנהוג בשקיפות מלאה ולמסור את כלל המידע הרלוונטי על נכסיו וחובותיו".

עוד הבהירה הרשמת, כי בהליך חדלות הפירעון קיימת פגיעה מובנית בנושים, ולכן בהליך ההסדר קיימת חשיבות לצד קביעת הסדר נכון בעניינו של היחיד או קביעת צו שיקום מותאם ליכולת כלכלית, לתת את הדעת גם להשאת הכספים לנושים.

"רוצה לומר, כי אילו היתה בפניי התמונה המלאה, הרי שלא היה מאושר ההסדר בדיון כפי שאושר, שכן, הכספים להם זכאי היחיד מהתביעה היו מגולמים כתנאי בהסדר, אף אם התנאי היה נקבע בנוסח עתידי (קרי, ככל שיתקבלו כספים אלו ימומשו לתיק)".

כאמור, בסיכומו של דבר, הרשמת הורתה על העברת מלוא הכספים שהתקבלו מחברת הביטוח לקופת הנשייה, ודרשה הסברים מעורכת הדין שייצגה את החייב בתביעת הנזיקין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר