חשיפה: ההחלטות הראשונות שקיבל נציב תלונות השופטים החדש

השופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על השופטים החדש, הוא הנציב הראשון שלא כיהן בבית המשפט העליון ונבחר על פי השיטה החדשה שחוקקה הכנסת לאחרונה. מינויו מתבסס על שיטה שעוררה ביקורת ציבורית נרחבה ונגדה מוגשות עתירות בבג"ץ.

התפקיד לא אוייש במשך שנה שלמה מאז סיום כהונתו של השופט בדימוס אורי שהם במאי 2024, ובמשרד הנציבות הצטברו כ-900 תלונות.

ל"ישראל היום" נודע כי במהלך החודש הראשון לכהונתו, הספיק הנציב קולה להכריע בכ-100 תלונות - רובן נדחו, אך אף כאשר דחה תלונות הוא לא נמנע מלהטיל ביקורת על התנהגותם של השופטים. כעת, ״ישראל היום״ חושפת חלק מההחלטות הראשונות של קולה שניתנו בימים האחרונים.

כמעט שנתיים לפסק דין

אחת מהתלונות שמצא הנציב מוצדקת עסקה בעיכוב של כמעט שנתיים במתן פסק דין בבית משפט השלום ברמלה. התיק נפתח ביולי 2019, הדיון האחרון התקיים בספטמבר 2022, וסיכומי הצדדים הוגשו עד מרץ 2023 - אך פסק הדין עדיין לא ניתן.

התובעת הגישה שלוש בקשות למתן פסק דין - הראשונה בספטמבר 2023, השנייה במרץ 2024 והשלישית בפברואר 2025. לשתי הבקשות האחרונות לא ניתנה כלל התייחסות.

בתגובתו לתלונה, הסביר השופט כי מדובר ב"תיק מורכב יחסית בו כמות החומר רבה במיוחד", וכי העוזר המשפטי שלו גויס לחודשים ארוכים מאז תחילת המלחמה, "דבר אשר הקשה עוד יותר על עמידה במשימות הכתיבה הרבות מאוד".

הנציב קולה דחה את ההסברים וקבע: "עומס העבודה על השופט והשפעת היעדרותו של עוזרו המשפטי מובנים הם. ברם, יחד עם זאת דומני כי כל אלה אינם יכולים להצדיק עיכוב כה ממושך במתן פסק דין". עוד קבע הנציב כי "מן הראוי שהשופט היה מעדכן בכך מיוזמתו את הצדדים, תוך מתן הסבר קצר לפשר העיכוב, ואולי אף מביא לידיעתם את המועד המשוער למתן פסק הדין, ולא מותיר אותם באפלה זמן כה ממושך".

הנציב גם ציין שהשופט פעל בניגוד לתקנות סדר הדין אשר קובעות כי בית המשפט חייב ליתן החלטה לא יאוחר מ-90 יום לאחר תום הדיון, ואם לא - להודיע על כך לנשיא בית המשפט. "למיטב ידיעתנו, במקרה זה לא פעל השופט בהתאם לתקנה זו", נכתב בהחלטה.

יחס מועדף למדינה

במקרה אחר, העביר קולה ביקורת נוקבת על שופטת מבית המשפט לתעבורה בבת ים. המתלונן הורשע בעבירת תעבורה והתלונן על משוא פנים ויחס מזלזל - השופטת דחתה את בקשותיו וחייבה אותו בהוצאות, אך למאשימה (המדינה) שלא הגישה תגובות בזמן האריכה את המועד ביוזמתה. המתלונן ערער לבית המשפט המחוזי וזוכה בסופו של דבר מהאישום שיוחס אליו.

הנציב דחה את התלונה נגד השופטת, אך הטיל עליה ביקורת: "ראוי לבית המשפט תמיד לנקוט באותה אמת מידה כלפי הנאשם וכלפי המאשימה, ולהימנע מלנקוט כלפי המאשימה יחס סלחני", כתב קולה.

"לא כך נהגה השופטת", קבע בהחלטה. הנציב קבע שהשופטת טעתה כשהאריכה למאשימה מועד להגשת תגובה מבלי שזו ביקשה זאת, ומבלי לחייב אותה בהוצאות או לתת הנמקה. "הארכת מועד אינה ראויה כלל להינתן ביוזמת בית המשפט", קבע.

שנה שלמה לפסק דין בתביעה קטנה

במקרה נוסף עסק הנציב בבעיה מערכתית: אזרח הגיש תביעה קטנה נגד משטרת ישראל וחברת הגרירה שלה על נזק לרכבו. הדיון התקיים באפריל 2024, אך פסק הדין לא ניתן במשך שנה שלמה מאחר שהשופטת יצאה לצורך טיפול רפואי ולאחר מכן לחופשת לידה.

הנציב דחה את התלונה בנסיבות המיוחדות, אך הטיל אחריות על הנהלת בתי המשפט: "תוצאה לפיה בעל דין בתביעה קטנה נאלץ להמתין כשנה עד למתן פסק דין בשל חופשה של המותב איננה מקובלת, ועל נשיא בית המשפט לפעול למניעת תוצאה כזו". בסופו של דבר, המתלונן זכה בפיצוי כשהשופטת חזרה מחופשת הלידה.

"שגיאת הקלדה" שיצרה האשמת שווא

הנציב גם התמודד עם תלונה בגין האשמת שווא. עורכת דין שכיהנה כמנהלת עזבון התלוננה על השופטת מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. במהלך דיון בהליך ירושה מורכב אמרה השופטת: "כשאת עשית את הצוואה למנוח הוצאת כסף מחשבון המנוח לקניית הדירה שלהם" - דבר שהתפרש כהאשמה בהוצאת כספים בלתי חוקית מהעזבון.

המתלוננת התלוננה על "האשמה חמורה" שנאמרה בנוכחות היורשים ובאי כוחם, ללא כל בסיס ראייתי. במסגרת התגובה לתלונה כתבה השופטת כי התכוונה לומר "הוצא" במקום "הוצאת" - שגיאת הקלדה שמשנה את כל המשמעות מהאשמה אישית להתייחסות עובדתית.

הנציב דחה את התלונה, אך קבע: "ככל שהשופטת סברה כי אכן נפלה טעות הקלדה המשנה את המשמעות של המשפט בכל הנוגע למתלוננת, היה עליה לציין זאת מפורשות בהחלטה".