בג"ץ ראש השב"כ. צילום: ראובן קסטרו, מארק ישראל-סלם, אורן כהן, אורן-בן-חקון

בתום החלק החסוי בבג"ץ ראש השב"כ: ביהמ"ש הקציב חמישה ימים לפשרה

שופטי בג"ץ דנו במחלוקת סביב מינוי ראש השב"כ, דוד זיני, עם עתירות בעד ונגד מעורבות נתניהו בתהליך • הדיון הופסק כמה פעמים בגלל צעקות מהקהל והתפרצויות של ח"כ טלי גוטליב • השופטים הקשו על עמדת היועמ"שית

בג"ץ קיים היום (שלישי) דיון דרמטי בשתי עתירות הנוגעות למינוי ראש השב"כ הבא, האלוף דוד זיני. העתירה הראשונה ביקשה מראש הממשלה נתניהו להשלים את המינוי ולמנות ראש שב"כ בעצמו, למרות ניגוד העניינים הנטען, והעתירה השנייה דרשה להקים ועדת איתור חיצונית שתקבע את זהות המועמד. שתי העתירות מקשות על חוות הדעת של היועמ"שית.

בסוף החלק החסוי של הדיון בבג"ץ, שנערך בדלתיים סגורות לבקשת נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראביליו, מטעמי "סוגיות ביטחוניות חשובות", קבעו השופטים כי לבקשת נציגי היועמ"שית והממשלה יינתן להם זמן נוסף לקיום מגעים בינהם. "אנו תקווה כי ימצא פתרון מוסכם שייתר את העתירות״, כתבו השופטים בהחלטה. השופטים הקציבו לצדדים חמישה ימים, כך שנקבע דיון נוסף ליום ראשון הבא.

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, פתח את הדיון בבקשה לשמוע עדכון במעמד צד אחד מטעם היועצת המשפטית לממשלה, שביקשה לעדכן את השופטים על מצב החקירות המתקיימות בסביבת ראש הממשלה. הקהל באולם התרעם, וחברת בכנסת טלי גוטליב הוצאה מהאולם. במהלך הדיון קראה גבר מהקהל לעבר השופטים: "אתם חבורה של צרצרים בגלימות שחורות", והוצא גם הוא בכוח מן האולם.

זמן קצר מכן, הדיון שוב הופסק, והפעם בגלל צעקות והפרעות של חברת הכנסת טלי גוטליב.

 השופטים הקשו על עמדת היועמ"שית

השופטת כנפי-שטייניץ שאלה בהמשך הדיון: "איפה הבחינה של חלופות דרסטיות פחות משלילת סמכות?"

השופט שטיין: "עקרון שלטון החוק הוא עקרון מחייב את כל הרשויות לפעול במסגרת סמכויותיהם בחוק. אני בטוח שגברתי מסכימה עם זה שזה מחייב גם את היועמ"שית, ואני תוהה איך הפתרון שלה עולה בקנה אחד עם החוק -לא סתם שר שממליץ, רה״מ, ככה זה מתקיים לפי החוק כשהמחוקק רצה שהבחירה תהיה ע״י בעל סמכות מיוחד".

השופטת כנפי שטייניץ: "אנחנו עוסקים בניגוד עניינים בעיתוי מינוי ראש השב״כ, אבל המינוי הוא לחמש שנים - זה ישפיע על חמש השנים הבאות".

עו״ד אורן, נציגת היועמ"שית בדיון: "ראש הממשלה ימשיך לאחוז בכל סמכויותיו על פי חוק השב״כ, והתקווה הוא שמי שיהיה ראש השב״כ הוא יעבוד כתף מול כתף עם ראש הממשלה. גם אם מקבלים בירושה ראש שירות שכהונתו נקבעה לחמש שנים, עובדים לצידו. ועדיין מדובר בשני נושאי תפקידים מאוד, שיעבדו מצוין יחד גם אם ראש הממשלה במועד הבחירה של ראש השב״כ היה מנוע מלעסוק בכך.המניעה היא נקודתית ולכן בפינצטה רק הסמכות הזאת נמנעת.

"לעניין החלופות שהוצעו במתווה של ראש הממשלה, מעבר לעובדה שזה בחוסר סמכות. ראש הממשלה לא בעל סמכות להציע הסדר ניגוד עניינים, מעבר לאבסורד לכך שהחקירות עוסקות מעורבים בלשכתו, הוא יציע הסדר ניגוד עניינים למי שיחקור אותו, יש בזה טעם נפגם - יש חשיבות בכך שראש השב״כ הוא ילווה את החקירות".

עוד הוסיפה עו״ד אורן: "מדובר בחקירות רגישות מאוד, שעסוקות בסוגיות ליבה ביטחוניות, יש רגישות גם סביב זהות הנחקרים - אני לא יכולה להיכנס בעניין הזה לפרטים חסוייים, ניתן לשער איזה חשש או איזה לחצים אפילו רק מלהאזין לאותם סרטונים שראש הממשלה מעלה ברשתות לעניין החקירות מופעלים על החוקרים.  מי שחפץ חיים וחפץ קידום ולעבוד ירצה לעסוק בדבר הזה? כדי שיהיו גורמים מספיק טובים שהחקירות יובילו לחקר האמת, חייבים גיבוי של ראש השב״כ".

עו״ד מירון, בא כוח העותרים, שביקשו לדחות את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ולאפשר לראש הממשלה למנות את ראש השב״כ בעצמו, אמר בדיון כי מרבית העותרים הם הורים שכולים שמייחלים לכך שכמה שפחות אנשים יצטרפו למועדון שהם משתייכים אליו.

לדבריו, המטרה שלהם היא שמדינת ישראל תמלא את ייעודה ותגן על אזרחיה – בדיוק הדבר שלמענו הם הקריבו את היקר להם מכל. "הם מצפים שהמינימום שיעשה הוא שגם כל עובדי הציבור ונבחרי הציבור יתנו את המקסימום", אמר. עוד הוסיף כי העתירה השיגה אחת ממטרותיה, שכן בתשובת היועמ״שית לעתירה נעלמה הטענה הראשונית לפסילת האלוף דוד זיני – שלטענתו הייתה מופרכת.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, התערב בדיון: ראש הממשלה לא דיבר עם זיני מילה על הסדר ניגוד עניינים, זו הייתה רק הצעה מטעמו - (לגבי ההצעה שאמר בפומבי כי זיני לא יעסוק בחקירות המתנהלות סביב מקורביו, א"ש).

הנשיא עמית: "אני מסכים עם אדוני יוסי פוקס, זה לא על השולחן שלנו".

עמית: "לא עוסקים בזהות של ראש השב"כ"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הבהיר במהלך הדיון: "היום אנחנו עוסקים במתווה של מינוי ראש השב״כ ולא בזהות שלו". בתגובה טען עו״ד מירון כי כאשר נחקק החוק, ההנחה המוצדקת הייתה שראש הממשלה יעבוד בתיאום מלא עם ראש השב״כ. עמית העיר כי כל הנושא נוגע לשאלת ניגוד העניינים.

בשלב זה נשמעו קריאות מהקהל: "אתה לא בניגוד עניינים?" – והנשיא עמית הורה להוציא את המפריעים מהאולם. הוא הסביר: "יש פסיקה רבת שנים לגבי איך פותרים ניגוד עניינים. לכן העובדה שהחוק אומר שראש הממשלה יציע את המועמד לראש השב״כ זה ברור, אבל כאן השאלה היא מה עושים בסיטואציה כאשר נקבע שראש הממשלה בניגוד עניינים".

לאחר המהומה, נציג משמר בתי המשפט התנצל והודיע כי רק עורכי דין וחברי כנסת רשאים להישאר באולם. עמית הוסיף בהתייחסות להליך: "זה אבסורד – בדרך כלל מי שנמצא בניגוד העניינים לא אמור לקבוע גבולות של חקירה בנוגע לניגוד העניינים ומי ינהל את החקירה, זה בדרך כלל הפוך". בהמשך הוצאו מהאולם גם העותרים.

איציק בונצל, אב שכול, פנה בכעס לנשיא בית המשפט עמית ואמר: "אדוני, אני אב שכול ואני רוצה להגיד לך שאדוני שמה שקרה באולם שלך לא קרה במקום אחר. אנחנו, המשפחות השכולות, פעם אחר פעם נגררים בהוראה שלך החוצה. מבזים ומתביישים אותנו וזה קרה במשמרת שלך, דבר שלא קרה לפני. אדוני חייב לשמוע את המשפחות השכולות. הבאתם לקרע בלתי נתפס בעם שאי אפשר לאחות אותו. תזכור, הדברים האלה קורים במשמרת שלך. אני שילמתי את המחיר, לא אתה, ויש לי זכות דיבור. הורים נגררים פה על הרצפה – האם זו דרכו של בית המשפט? האם אפשר להמשיך ככה במדינת ישראל?". הדיון הופסק שוב.

"קרע בלתי נתפס"

עו״ד מירון התייחס בדיון לדבריו של הנשיא עמית על כך שראש הממשלה למעשה ממנה את החוקרים ואמר: "כבודו דיבר על העובדה שראש הממשלה ממנה את החוקרים, אבל האמת היא שהוא ודאי לא מינה את החוקרים – הוא לכל היותר קבע על אדם אחד, זיני, שלא יהיה מעורב בחקירה שלו. היועצת המשפטית כתבה בתגובה שלה שהיא מלווה את החקירה וראש הממשלה לא התייחס לזה בכלל. מעבר לזה, נניח שראש הממשלה נתן המלצה משונה – יכולה היועצת להציע הצעות אחרות. אנחנו הצענו שורה של הצעות אחרות במסגרת העתירה שלנו. להבנתי הדבר הכי יסודי הוא ששיח וניסיון לפתרונות אמורים לייצר את ההצעות".

השופטת כנפי שטייניץ העירה כי יש כאן ניגוד עניינים של הממנה, בעוד שהחלופה המוצעת מצמצמת את הסמכויות של מי שלגביו אין טענה לניגוד עניינים. עו״ד מירון השיב: "אני לא משוכנע שאין עוד דוגמאות של מקרים שבהם דרך הפתרון היא יצירת הסדר ניגוד עניינים לממונה".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הבהיר במהלך הדיון כי כל הרכב השופטים היושב באולם יוצא מנקודת הנחה שיש כאן ניגוד עניינים אישי, כפי שכבר נקבע בפסק דין קודם. עמית הוסיף: "אני מסכים עם אדוני שאפשר היה בגישה פרקטית יותר לא להגיע לאולם הזה. אבל היועצת המשפטית ביקשה שלושה–ארבעה ימים אחרי פיטורי ראש השב״כ כדי לקבוע חוות דעת על איך ניתן למנות את מחליפו, וזה לא מה שקרה. אולי דלתות הפרקטיקה לא ננעלו, אבל עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה לא טובה ולא בריאה".

"אם זה לא ניגוד עניינים, אני לא יודע מה זה"

השופט עמית התייחס במהלך הדיון לנימוקי פסק הדין הקודם שקבע כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ואמר: "בוא נראה למה בדיון הקודם נקבע שראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים. אנחנו מדברים על חקירה רגישה של יועצי ראש הממשלה. יש טענה – והלוואי והיא תתבדה – שיש חדירה של מדינה זרה, ולא משנה אם זו שוויץ או מדינה אחרת. ועכשיו בא ראש הממשלה, והוא בקולו אומר שזה מסע ציד פוליטי, שזה עליו, שזה הוא. אם זו לא סיטואציה של ניגוד עניינים – אני לא יודע מה זה ניגוד עניינים. ראש הממשלה קשר את עצמו כשהוא אומר שיש כאן מסע ציד. לא רק שהוא קושר את עצמו, הוא בעצם אומר לחוקרים מה צריכה להיות התוצאה – שלא יהיה כלום. וזו סיטואציה בעייתית שמנסים לנטרל אותה. כולם פה באולם חושבים איך לנטרל את ניגוד העניינים".

השופט שטיין בדיון בבג"ץ, צילום: אורן בן חקון

ראש לשכת עורכי הדין עו״ד עמית בכר: "מועמד לראשות השב״כ שאומר שבית המשפט בישראל הוא דיקטטורה לא יכול לעמוד בראש הארגון שאחת ממטרותיו בחוק היא הגנה על המשטר הדמוקרטי. מה שמונח על הכף הוא הרבה מעבר לדיון המשפטי שמתחיל הבוקר בבג״ץ. מה שמונח על הכף זה קיומה של ישראל כמדינה ציונית יהודית ודמוקרטית, או רודנות משיחית ואנטי ציונית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...