היועמ"שית נגד הצעת נתניהו: "חקירות המקורבים באחריות ראש השב"כ החדש"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה הלילה (שלישי) את עמדתה בעתירה המבקשת לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות בעצמו את ראש השב”כ החדש, בניגוד לחוות דעתה המשפטית.

במסמך מפורט שהגישה לבג"ץ היא דוחה את ההתנגדויות לעמדתה, לפיה נתניהו מצוי בניגוד עניינים וכי משימת מינויו של ראש השב"כ צריכה להיות מוטלת בידי הממשלה על שר אחר.

העתירה מתייחסת להנחיות המשפטיות שניתנו על ידה לשם מינוי ראש שב”כ חדש לאחר פסק הדין של בג”ץ בעניין ראש השב״כ הקודם, רונן בר, אשר קבע כי נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים בעת ההחלטה על פיטוריו. זאת, נוכח החקירות המתנהלות סביב מקורביו.

על פי קביעתה של בהרב-מיארה המתבססת על החלטת בג״ץ בעניין רונן בר, ניגוד העניינים של נתניהו נובע מפרשת “קטארגייט”, שבה כזכור נבדקים החשדות שגורמים בלשכת ראש הממשלה קידמו אינטרסים של קטאר בתשלום תוך הסוואת מקור הכספים. וכן פרשת ״הדלפת המסמכים המסווגים לבילד״, אשר במסגרתה קיים למסירת מידע מסווג על ידי יועצי התקשורת של נתניהו וחשיפתו באופן שעלולה לפגוע בביטחון המדינה, במטרה להטות את השיח התקשורתי סביב נושא החטופים.

בהרב-מיארה מזכירה גם את תיקי האלפים בהם נתניהו מואשם כמקור נוסף היוצר ניגוד עניינים, שכן לראש השב”כ סמכויות המשפיעות על אופן ניהול עדותו של ראש הממשלה במשפט.

בנוסף, בהרב-מיארה מבקשת לדחות את העתירה משום שממילא אמת המידה להתערבות שיפוטית בחוות דעת משפטית בנושא ניגוד עניינים היא מצומצמת. מודגש כי בג”ץ כבר קבע בפסק דין מנומק כי לנתניהו עניין אישי בחקירות וכי הוא נמצא בניגוד עניינים ומכאן יש לדחות את העתירה.

בהרב-מיארה טוענת כי מאז שניתנה חוות דעתה באשר לאופן מינוי ראש שבכ חדש, עברו ארבעה שבועות, כך שהממשלה למעשה יכולה הייתה להשלים את מינוי קבע או לקדם מינוי מועמד באופן משמעותי על פי המתווה שהציעה לפיו סמכות המינוי תועבר לשר אחר.

אולם כעת, משנתניהו בניגוד לעמדתה הצהיר על המועמד שברצונו למנות, האלוף דוד זיני, היא מציינת בעיה נוספת: “לאור הצהרת הממשלה במליאתה על תמיכתה במועמד שהביא בפניה ראש הממשלה, מתעורר חשש כבד שהשר שאליו תועבר הסמכות ישמש כאמור כ’זרועו הארוכה’ של ראש הממשלה”.

לפיכך, בתגובה נקבע שיש צורך ב”ערובות תהליכיות על הליך המינוי, לשם הבטחת תקינותו”. וזאת בייחוד אם השר שאליו תועבר הסמכות ירצה לקדם את מינויו של זיני, במסמך מובהר: “עמדה זו מתייחסת להתנהלותו של הממנה ולפגמים המשמעותיים שנפלו בהליך המינוי ואינה עוסקת באלוף זיני לגופו”.

"לתת גיבוי מיטבי לעוסקים בחקירות"

התגובה כוללת גם התנגדות לבקשה שהגיש נתניהו שלשוםלהתחיל בהליך המינוי של זיני לתפקיד ראש השב”כמול הוועדה המייעצת למינויים בכירים. במסמך נכתב: “לנוכח הקביעות הברורות הנוגעות לניגוד העניינים שבו היה מצוי ראש הממשלה במועד העלאת מועמדותו של האלוף זיני, וזיהום ההליך כפועל יוצא”, השר שיקבל את הסמכות צריך “לקיים את הליך הבחירה מראשיתו, לרבות קיום ראיונות עם מועמדים רלוונטיים, פרסום שם מועמד להערות הציבור כבר בשלב זה חותר תחת המתווה, והכל לפני שהתבררה העתירה לגופה".

במסגרת התגובה נדחית הצעתו של נתניהו שלפיה ראש השירות החדש לא יעסוק בחקירות הנוגעות אליו. “ההבהרה שהציע ראש הממשלה שלפיה ראש השירות הנכנס לא יעסוק בחקירות, שלראש הממשלה עניין אישי בתוצאותיהן, לאו פתרון היא”, נכתב במסמך.

“ראשית, אין זה ממקומו של ראש הממשלה - כגורם המצוי בניגוד עניינים - לקבוע את זהות הגורם המופקד על חקירת מקורביו. יתרה מכך, קבלת עמדה זו מהווה למעשה גושפנקא לפגיעה בחקירות לגופן”, נכתב.

“הניסיון בניהולן של החקירות מאז תחילתן מלמד כי ישנה חשיבות רבה בכך שראש השירות עצמו - הגורם הבכיר ביותר בארגון - יוביל את הטיפול בהן בשירות ויידרש להן, וזאת נוכח ההתנגדות הפוליטית העזה לניהולן, לרבות בהתבטאויות של ראש הממשלה עצמו, ולרגישות יוצאת הדופן שמאפיינת אותן”.

לטענת היועצת המשפטית, הדבר נדרש “לצורך ליתן גיבוי מיטבי לאנשי השירות העוסקים בחקירות במידת הצורך, לשם מילוי תפקידם ללא מורא ולמניעת אפקט ‘מצנן’ על פעולותיהם. המסקנה המתבקשת היא כי מעורבותו של ראש השב”כ בחקירות היא חיונית, והיעדרה עלול לפגוע באפשרות ההגעה לחקר האמת”.