"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרב על מינוי ראש השב"כ: בג"ץ דורש הבהרות מהיועמ"שית

נתניהו טען כי חוות הדעת של בהרב-מיארה "מבקשת שלא כדין להפקיע סמכויות מידי ראש הממשלה" • היועמ"שית: "חלפו שלושה שבועות מחוות הדעת וניתן היה לקדם את ההליך" • בית המשפט דורש עדכון על פרק הזמן הנדרש לוועדת גרוניס לבחון את מינוי ראש השב"כ ועל התקדמות חקירת "קטארגייט"

,עודכן
0השמעה
מימין לשמאל: היועמשית גלי בהרב מיארה, דוד זיני ורה"מ נתניהו. צילום: הרצי שפירא, מרים אלסטר\פלאש 90, יוסי זליגר

בית המשפט העליון יקיים בשבוע הבא דיון בהקדם האפשרי בעתירה נגד חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, המונעת מראש הממשלה בנימין נתניהו למנות בעצמו את ראש השב"כ. נשיא בית המשפט השופט נעם סולברג קבע כי ישקול הרחבת ההרכב לאור חשיבות הסוגייה, ודרש מהיועמ"שית לעדכן את בית המשפט על לוחות הזמנים לטיפול בוועדת גרוניס ובחקירות קטארגייט.

האינסגרם של בנימין נתניהו

בהחלטה שפורסמה היום (חמישי) קבע סולברג כי תגובות לעתירה יוגשו עד 48 שעות לפני הדיון. במסגרת ההחלטה, דרש השופט סולברג מהיועמ"שית לעדכן את בית המשפט על פרק הזמן הנדרש לוועדה המייעצת למינויים בכירים (ועדת גרוניס) לבחון את מינוי ראש השב"כ הבא, וכן על משך הזמן הדרוש לחקירות פרשת קטארגייט והמסמכים המסווגים שמכוחם נטען כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים.

"חוסר אחריות ביטחונית"

המחלוקת החריפה בין נתניהו לבהרב-מיארה התפתחה כאשר היועצת המשפטית נתנה חוות דעת המונעת מראש הממשלה למנות בעצמו את אלוף דוד זיני לראש השב"כ, נוכח ניגוד העניינים הנטען בעקבות החקירות המתנהלות נגד מקורביו. במקום זאת, בהרב-מיארה דרשה להעביר את סמכות המינוי לשר אחר.

נתניהו תקף בחריפות את חוות הדעת וטען כי היא מהווה "חוסר אחריות ביטחונית" בעיצומה של מלחמה. "הצבת חסמים בפני מינוי מיידי של ראש שב"כ קבוע שיוכל לעבוד בתיאום מושלם עם ראש הממשלה, בעיצומה של מלחמה, בשל טענות אזוטריות, שגויות לגופן, מהווה חוסר אחריות ביטחונית ומבטאת ניתוק מהצרכים הלאומיים", כתב בתגובה שהוגשה בעיצומו של מבצע "עם כלביא" נגד איראן.

"ניתוק מהצרכים הלאומיים". האלוף דוד זיני,צילום: אורן כהן

ראש הממשלה הדגיש כי "בימים ושעות אלו עסוק ראש הממשלה, ראשו ורובו, בניהול המערכה מול איראן ויתר חזיתות המלחמה. מטעמים שחלקם קשורים קשר הדוק למערכה מול איראן ולמגוון איומים קשורים - מינוי ראש שב"כ קבוע באופן מיידי הוא אינטרס ביטחוני ראשון במעלה וכל דחייה מייצרת נזק למדינת ישראל".

"מצב ייחודי וחסר תקדים"

מנגד, בהרב-מיארה הגנה על עמדתה וטענה כי העתירה עוסקת "במצב ייחודי וחסר תקדים שבו מתקיימות חקירות ביטחוניות רגישות מאוד הנוגעות לסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה והתנהלות בלשכתו, המבוצעות גם על ידי שב"כ". לטענתה, בית המשפט העליון כבר קבע שלראש הממשלה "עניין אישי בחקירות האמורות" ושהוא "מצוי בניגוד עניינים".

היועצת המשפטית טענה כי מאז שניתנה חוות הדעת שלה חלפו שלושה שבועות וניתן היה לקדם כבר את ההליך ולהביא למינוי ראש שב"כ לאחר העברת הסמכות לשר אחר. היא דחתה את הצעת נתניהו שראש השב"כ החדש יימנע מעיסוק בחקירות לשכת ראש הממשלה, וטענה כי "ראש השב"כ, מתוקף אחריותו כמי שעומד בראש השירות, מעורב בניהול החקירות באופן אישי והחלטות עקרוניות בעניין מהלכי החקירה מובאות לאישורו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר