ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, השיבו הערב (רביעי) לעתירה נגד חוות הדעת של בהרב-מיארה המונעת מנתניהו למנות בעצמו את ראש השב״כ. חוות הדעת ניתנה נוכח ניגוד העניינים של נתניהו בעקבות החקירות המתנהלות נגד מקורביו ומבקשת להעביר את סמכות המינוי לשר אחר.
נתניהו טען בתגובה שהגיש כי בהרב-מיארה מונעת ממנו למנות את אלוף דוד זיני לראש השב"כ בטענה "אזוטרית ושגויה" לניגוד עניינים, תוך "חוסר אחריות ביטחונית". מנגד, היועצת המשפטית טענה בתגובתה שחוות הדעת שלה "אינה מקשה על מינוי ראש שב”כ אלא מציגה מתווה חוקי שמאפשר מינוי מהיר למשרת ראש השב”כ על ידי הממשלה".
בתגובה שהוגשה בעיצומו של מבצע "עם כלביא" נגד איראן, כתב נתניהו כי "הצבת חסמים בפני מינוי מיידי של ראש שב"כ קבוע שיוכל לעבוד בתיאום מושלם עם ראש הממשלה, בעיצומה של מלחמה, בשל טענות אזוטריות, שגויות לגופן, מהווה חוסר אחריות ביטחונית ומבטאת ניתוק מהצרכים הלאומיים. לא ניתן לקבל מצב כזה ולו ליום אחד נוסף".
נתניהו טען כי "בימים ושעות אלו עסוק ראש הממשלה ראשו ורובו בניהול המערכה מול איראן ויתר חזיתות המלחמה בהן מצויה מדינת ישראל. מטעמים שאין זה המקום לפרטם – וחלקם קשורים קשר הדוק למערכה מול איראן ולמגוון איומים קשורים – מינוי ראש שב"כ קבוע באופן מיידי הוא אינטרס בטחוני ראשון במעלה וכל דחייה מייצרת נזק למדינת ישראל".
ראש הממשלה תקף את חוות הדעת של בהרב-מיארה וטען כי היא "מבקשת שלא כדין ובהעדר סמכות בחוק להפקיע סמכויות מידי ראש הממשלה". לדבריו, "חוק שירות הביטחון הכללי קובע מפורשות בסעיף 3 כי ראש שירות הביטחון הכללי ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". הוא הוסיף: "איך ייראו הפיקוד והשליטה הבטחוניים העליונים במדינה אם היועצת המשפטית לממשלה או שר סתמי יהיו אחראים על הפיקוד והשליטה הביטחוניים במדינה?"
כפתרון לניגוד העניינים הנטען, הציע נתניהו כי "ראש השירות שימונה על ידו יימנע מעיסוק בענייני וחקירות לשכת ראש הממשלה התלויות ועומדות", כולל החקירה בעניין פרשת קטארגייט. לדבריו, "מדובר בהסדר ראוי ומידתי העומד בקנה אחד עם חוק שירות הביטחון הכללי". נתניהו טען כי "למעשה, אין כל ניגוד עניינים וניגוד העניינים התאורטי והלכאורי נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב"כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטאר".
מנגד, היועצת המשפטית טענה בתגובתה שהעתירה עוסקת "במצב ייחודי וחסר תקדים שבו מתקיימות חקירות ביטחוניות רגישות מאוד הנוגעות לסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה והתנהלות בלשכתו, המבוצעות גם על ידי שב"כ". לטענתה, בית המשפט העליון כבר קבע שלראש הממשלה "עניין אישי בחקירות האמורות” ושהוא “מצוי בניגוד עניינים".
בהרב-מיארה טענה בתגובה כי מאז חוות הדעת שלה חלפו שלושה שבועות וניתן היה לקדם את ההליך כבר ולהביא למינוי ראש שב"כ לאחר העברת הסמכות לשר אחר. לטענתה, הפתרון הוא העברת הסמכות לשר אחר שיקיים את הליך המינוי ויביא מועמד בפני הממשלה.
היועצת המשפטית הוסיפה כי "הודעתו של ראש הממשלה לפיה לראש השב”כ אין השפעה על החקירות הרלוונטיות, וכי הוא לא יעסוק בהן, אינה מבוססת על תשתית עובדתית כלשהי. ההיפך הוא הנכון: ראש השב"כ, מתוקף אחריותו כמי שעומד בראש השירות, מעורב בניהול החקירות באופן אישי והחלטות עקרוניות בעניין מהלכי החקירה מובאות לאישורו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו