נכה (אילוסטרציה). צילום: אי.פי

המטפל התעלל בנכה סיעודי - השופטים החמירו את עונשו פי שלושה

בית המשפט העליון החמיר בעונש מעבר לבקשת המדינה: מ-12 ל-36 חודשי מאסר במקום 28 שביקשה התביעה • “איני יכול לתת את ידי לענישה שאינה הולמת” אמר השופט • פסק הדין צפוי לשמש תקדים למקרים עתידיים

בית המשפט העליון החליט להחמיר משמעותית את עונשו של מטפל שתקף מטופל סיעודי נכה במוסד לתשושים, תוך קביעת מדיניות ענישה חדשה ומחמירה בתחום התעללות בחסרי ישע.

עיסא עליאן (60), מטפל במוסד לתשושים וחולים סיעודיים, הורשע בתקיפת מטופל נכה ב-100% המרותק לכיסא גלגלים. ביום האירוע, באפריל 2021, ביקש המטופל מעליאן לעזור לו בשירותים. במקום לסייע, לקח עליאן מסיר שומנים מעובדת הניקיון - למרות שהזהירה אותו שמדובר בחומר מסוכן - וריסס אותו על מטלית לניקוי.

לאחר מכן שפשף באמצעות המטלית את פלג גופו התחתון של המטופל, באזור החלציים והעכוז. המטופל חש צריבה וכאב עז, וסבל מספר ימים מכוויות כימיות עמוקות בדרגה שנייה ושלישית עד שפונה לבית החולים.

מבית המשפט המחוזי לעליון: מ-12 חודשים ל-36 חודשים

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על עליאן 12 חודשי מאסר בפועל. המדינה ערערה וביקשה להחמיר ל-28 חודשים, ואילו עליאן ערער בכיוון ההפוך וביקש להקל בעונש. באופן חריג, החליט בית המשפט העליון להחמיר את עונשו של עליאן מעבר למה שביקשה המדינה בערעור ל-36 חודשי מאסר, פי שלושה מהעונש המקורי שנגזר עליו.

השופטים אף קבעו כי העונש הראוי במקרים כאלה הוא לא פחות מ-5 שנות מאסר, אך בחרו להסתפק ב-36 חודשים בשל הכלל שאין ממצים את הדין בערעור ובשל הצורך בהחמרה מדורגת של מדיניות הענישה.

 “תופעה בזויה ומחרידה”

השופט יוסף אלרון, שכתב את פסק הדין, השתמש במילים חריפות במיוחד: “מדובר בתופעה בזויה, מחרידה ומזעזעת”. הוא הוסיף כי “על אדם הפונה לתעסוקה בתחומים אלו להיות בעל לב רחב ומוטב שיראה באדם המטופל על ידו כבן משפחתו הקרוב”.

השופט אלרון הדגיש כי “נדרשת מגמת החמרה בענישה בגין עבירות דומות” וכי “החברה המודרנית חייבת להשמיע מתוכה מסר בלתי מתפשר - מי שמנצל את כוחו ושליטתו על חסר הישע, עונשו יהיה חמור בהתאם”.

"מי שמנצל את כוחו ושליטתו על חסר הישע, עונשו יהיה חמור בהתאם”. השופט יוסף אלרון, צילום: אורן בן חקון

 חריגה מבקשת התביעה - צעד נדיר

באופן חריג, החליט בית המשפט להחמיר בעונש מעבר למה שביקשה המדינה. השופט אלרון ביקר בחריפות את גזר הדין המקורי:*“האופי הנבזי, האכזרי והשפל של המעשים, ערלות הלב המגולמת בהם, הנזק לקורבן העבירה כמו גם הפגיעה הקשה בכבודו – כל אלו, צריכים היו לקבל ביטוי מובהק וממשי בקביעת עונשו של המשיב. בפועל, דומה כי הם נדחקו לקרן זווית”.

השופט הדגיש את אחריות בית המשפט לפסוק דין ראוי: “אציע כי נגזור עונש חמור מהעונש שהוצע על ידי המדינה… אחריותו של בית המשפט ליתן פסק דין ראוי והולם משתרעת לאורכו ולרוחבו של ההליך הפלילי”. הוא הוסיף כי “איני יכול לתת את ידי לענישה שאינה הולמת וראויה… אם אעשה כן, אחרוג מתפיסת עולמי מזה שנים רבות בבואי לגזור את דינו של נאשם”.

השופט אלכס שטיין תמך בגישה זו והדגיש כי “בסופו של יום, שופט שחותם על גזר דין מדבר בשמו של הדין הפלילי, אשר בא להגן על הציבור” ולא יכול “לפרוק מעצמו את עול האחריות השיפוטית”. השופטת רות רונן הצטרפה לחוות הדעת והדגישה את הצורך “במסר מרתיע וברור שימנע מעבריינים פוטנציאליים אחרים לנצל את חוסר הישע של המטופלים שלהם”.

השופטת רות רונן הדגישה כי "זהו מקרה מתאים לסטייה לחומרה מהעונש שהמאשימה עתרה לו” במקרים חריגים, וכי היא “מסכימה לפסק דינם של חבריי ומצרפת את דעתי לזו שלהם”. פסק הדין מגיע על רקע של מקרים מזעזעים נוספים של התעללות במוסדות סיעוד ברחבי הארץ. השופטים הביעו דאגה מהתפשטות התופעה ומהצורך בשינוי יסודי ביחס החברתי לנושא.

"מקרה מתאים לסטייה לחומרה מהעונש שהמאשימה עתרה לו”. השופטת רות רונן, צילום: אורן בן חקון

השופט אלרון תיאר את היקף התופעה: “למרבה הצער אנו נחשפים לאחרונה, יותר ויותר, להתנהלות אלימה כלפי חסר הישע בחברה הישראלית. בין אם בגני הילדים, בין אם בבתי האבות או במוסדות לבעלי מוגבלויות ותשושי נפש, ובין אם בבתים הפרטיים של הנזקקים במצבם למטפלים”.

השופטים הדגישו גם את הקושי בגילוי מקרים כאלה: “הפגיעות של קורבן העבירה, תלותו המוחלטת בזולת והחשש מפני פגיעה חוזרת, כל אלו עלולים להרתיע מלכתחילה קורבנות מפני פניה לרשויות. העובדה כי מדובר במעשים המבוצעים לרוב שלא בפרהסיה, אף היא מוסיפה מורכבות ומקשה על חשיפת הדברים”.

פסק הדין צפוי להשפיע על מדיניות הענישה בעבירות דומות ולשמש תקדים למקרים עתידיים. המסר ברור: התעללות במטופלים סיעודיים ובחסרי ישע תיענה בעונשי מאסר חמורים.

מפרקליטות המדינה נמסר: פרקליטות המדינה מברכת על פסיקה זו, הרואה בה אבן דרך משמעותית במאבק להבטחת שלומם וזכויותיהם של חסרי ישע.
בבית המשפט בעליון התיק נוהל באמצעות עו״ד אושרה פטל רוזנברג מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

בבית המשפט המחוזי בירושלים התיק נוהל באמצעות עו״ד אריאל אילוז מפרקליטות מחוז ירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...