זה התחיל בטיול עבודה תמים. חובש שליווה עובדים ממשרד מבקר המדינה בסיור, הציע לאחת מהן לצאת לפגישה אישית עימו. כשסירבה, הוא שלח מייל משפיל בתפוצה רחבה לגורמי ממשלה רבים, מה שהפך 121 עמודים של מיילים מלאי קללות, איחולי מוות וביטויים מיניים משפילים שנשלחו לעובדי מדינה שונים. באחרונה הוא הורשע בהטרדה באמצעות מתקן בזק.
על פי כתב האישום, החובש הנאשם שלח הודעות הטרדה לשתי עובדות ציבור. האישום הראשון התייחס להטרדת עובדת במשרד מבקר המדינה שאותה הכיר במהלך טיול עבודה, וזאת לאחר שסירבה לצאת עמו לפגישה אישית. הנאשם שלח הודעות ווואטסאפ לטלפון הנייד שלה ובהמשך פרסם הודעות דואר אלקטרוני בתפוצה רחבה לגורמי ממשלה שונים בכותרת "כולם להכיר את מ'. הזונה ממשרד מבקר המדינה".
האישום השני נגע להטרדת עובדת במשרד הבריאות שטיפלה בפנייתו במסגרת תפקידה. כאשר הטיפול בפנייה התעכב עקב יציאתה לחופשה, הנאשם החל לשלוח לה הודעות וואטסאפ ודואר אלקטרוני עם תכנים קשים, כולל קריאה לה "ארורה כ**אמא של מי שהביא אותך לעולם" ו"ו' יא מיץ זבל".
על פי התביעה, הנאשם שלח עשרות הודעות דואר אלקטרוני הכוללות "התבטאויות פוגעניות, חלקם כוונו באופן ספציפי לעובדי מדינה עמם בא במגע וחלקם כוונו באופן כללי לשוטרי משטרת ישראל או לעובדי הציבור בכללותם".
המאשימה הדגישה כי לנאשם הייתה המודעות הסובייקטיבית שהדברים יכולים "להפחיד, ליצור חרדה, להרגיז ולהטריד את מי שיקרא אותם".
הנאשם, שייצג את עצמו במהלך חלק מההליכים, טען כי מעשיו מהווים מחאה לגיטימית החוסה תחת חופש הביטוי. לטענתו, הוא עבר התעמרות מצד מוסדות המדינה במשך שנים, והמיילים שלח היו דרכו להביע תסכול ומחאה. הנאשם הוסיף כי חשש שמכשיר הטלפון שלו נתון למתקפות סייבר שעלולות לשנות את תוכן ההודעות.
במהלך המשפט הציגה התביעה 121 עמודים של הודעות דואר אלקטרוני ששלח הנאשם, בהן ביטויים כמו "זונות", "רוצחים", "נאונאצים", "שרמוטות גו***ת על ארבע" ואיחולי מוות כגון "ימותו כל שוטרי מדינת ישראל" ו"מוות לעובדי מדינת ישראל הרוצחים". עוד הציגה התביעה הודעות ווואטסאפ ומיילים ישירים למתלוננות עם תוכן מיני משפיל.
בעדותו הכחיש הנאשם בתחילה חלק מהדברים שיוחסו לו, אך בהמשך אישר את "רוח הדברים" תוך הסתייגות מפרטים מסוימים. השופטת ענת חולתא ציינה כי הנאשם הפגין במהלך ההליכים "התנהלות מניפולטיבית, לא אמינה ופורצת גבולות" והעלה באופן עקבי טענות לפגיעה והתעמרות בו מצד גורמים שונים.
השופטת חולתא דחתה את טענות ההגנה בחריפות. בנוגע לטענת חופש הביטוי, היא קבעה כי "ציפיית הנאשם, כי בית המשפט יכריז על הביטויים המפורטים בכתב האישום כביטויים ראויים, אמצעי לגיטימי להבעת תסכול ומחאה, החוסים תחת העיקרון המקודש של חופש הביטוי, מרחיקת לכת ממש".
השופטת הדגישה כי "בית המשפט לא יצדיק ביטויים אלימים, עלבונות וניבולי פה כביטויים החיוניים לקיום חברה דמוקרטית וחופשית" וכי "לא ייגרע דבר מהשיח הציבורי, מהפלורליזם הרעיוני וחופש המחאה של הפרט, אם סגנון שכזה ייעלם כליל מהזירה הציבורית". באשר לטענת מתקפות הסייבר, השופטת קבעה כי מדובר בטענה "חסרת כל בסיס עובדתי, לא כל שכן בסיס טכני-מקצועי ומנוגדת גם לשכל הישר".
השופטת מצאה כי הנאשם עמד במבחנים המשפטיים להטרדה הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה, וכי "מאמרות הנאשם עצמו עולה כי היה מודע לאופן בו הביטויים בהם השתמש צפויים להיתפס על ידי הזולת" ואף כי "התכוון ממש ליצור ולגרום לביזוי, השפלה, הרגזה, הטרדה ופגיעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו