בפסק דין חדש קבעה מיכל שכנר, רשמת חדלות הפרעון וסגנית הממונה על הרשמים בתחום חדלות הפרעון והשיקום הכלכלי, כי לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות להקפיא זמנית פעולות גבייה נגד אנשים שחייבים כסף, בתקופה שבין הגשת בקשה להסדר חובות ועד לקבלת אישור רשמי להליך.
ההחלטה הזו נועדה להגן על אנשים שמנסים לסדר את חובותיהם, ולמנוע מצב שבו הם נפגעים כלכלית בזמן שהם ממתינים להחלטה.
ההחלטה התקבלה בעקבות מקרה של אישה בת 64, שהגישה בקשה להסדר חובות בסך כ-128,000 שקלים לתשעה נושים, כולל רשויות המס (מס הכנסה ומע"מ). בזמן שהמתינה להחלטה על הבקשה, המשיכו רשויות המס לעקל את משכורתה, מה שהקשה עליה להתקיים. האישה עובדת בשתי עבודות – בחברת סיעוד, שם היא מרוויחה 2,500 שקלים לחודש, וכמנקה בחדר כושר, שם היא מרוויחה 1,600 שקלים לחודש.
הרשמת שכנר הסבירה שההוצאה לפועל עובדת אחרת מבית המשפט או מהממונה על חדלות פירעון. בהוצאה לפועל, לאחר הגשת בקשה להסדר חובות, מתקיים תהליך שבו מנסים לגבש הסכם תשלומים בין החייב לנושים. התהליך כולל פגישות עם נציגי ההוצאה לפועל ואסיפת נושים, והוא יכול לקחת כמה חודשים. במהלך הזמן הזה, חייבים רבים זקוקים להגנה מפני פעולות גבייה קשות כמו עיקול משכורת או חשבון בנק.
לדברי שכנר, "בהוצאה לפועל קיים הליך חובה מובנה בחוק לאחר הגשת הבקשה, שעניינו גיבוש הסדר תשלומים, הכולל ישיבת הסדר בפני נציג הרשם הפונה לנושים וליחיד לגיבוש הסדר וכן קיום אסיפת נושים לפניי רשם חדלות פירעון, המוסמך לאכוף הסדר הוגן ויעיל". היא הוסיפה כי ב-2024, כ-46% מהמקרים שבהם ניסו לגבש הסדר תשלומים בהוצאה לפועל הסתיימו בהצלחה, והנושים קיבלו סכומים גבוהים פי 1.5 בהשוואה להליכי חדלות פירעון רגילים.
לשמור על קיום מינימלי
הרשמת קבעה כי גם אם החוק לא מפרט במפורש, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות להקפיא זמנית פעולות גבייה, כדי לאפשר לעזור לחייב ולקדם הסדר הוגן עם הנושים. ההחלטה מתבססת על פסק דין קודם של בית המשפט העליון (הלכת עבאס), שקבע כי יש להגן על חייבים כדי למנוע פגיעה קשה בהם ולאפשר להם לשמור על קיום מינימלי.
"הרציונל, שעמד בפניי הלכת עבאס, שעניינו שמירה על עקרון שיווין בין הנושים, הגנה על האפשרות לקיום מינימלי בכבוד של היחיד, של מניעת סיכול גיבוש הסדר, ולאפשר ליחיד קיום בכבוד מינימאלי. יש להכיל רציונל זה גם במקרה שלפניי", אמרה שכנר.
עם זאת, היא הדגישה כי ההקפאה לא תהיה אוטומטית, ויש לבחון כל מקרה לגופו. בין השיקולים: האם פעולת הגבייה פוגעת ביכולת של החייב להתפרנס או להתקיים, והאם ההקפאה תיתן יתרון לאחד הנושים על פני האחרים.
במקרה של האישה, הרשמת הורתה להחזיר לה את הכספים שנגבו ממנה במהלך תקופת הביניים. בדיון, נציגי רשויות המס התנגדו תחילה להקפאת העיקול על משכורתה, אך לאחר שפגשו אותה והבינו את מצבה, הסכימו לבטל את הפעולות נגדה. הרשמת ציינה: "מראה העיניים של הפרט, טוב ממצג של ניירת או עמדת מחשב".
בסיום ההחלטה, הרשמת שכנר קראה לרשויות המס לשקול מחדש את מדיניותן כלפי אנשים שנמצאים בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל."וזאת לטובת רשויות המס עצמן, לטובת היחידים ולטובת הנושים שהם חלק מן המדינה שאת טובתה רשויות המס מבקשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו