"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הליך מזוהם": היועמ"שית עוצרת את נתניהו ממינוי ראש השב"כ

"רה"מ מצוי במצב של ניגוד עניינים ואינו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ", כתבה בהרב-מיארה בחוות הדעת שהגישה היום • היועמ"שית מנחה כי הפתרון המשפטי הוא העברת הסמכות לידי שר אחר, אשר יביא מועמד בפני הממשלה, שהיא הגורם הממנה" • "נדרש כי ההליך ילווה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וכי במסגרת זו, הראיונות שייערכו יתועדו באופן מדויק על-ידי גורם משפטי"

,עודכן
0השמעה
מימין לשמאל: היועמשית גלי בהרב מיארה, דוד זיני ורה"מ נתניהו. צילום: הרצי שפירא, מרים אלסטר\פלאש 90, יוסי זליגר

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שני) את חוות דעתה לראש הממשלה בנוגע למינוי ראש השב״כ: "ראש הממשלה מצוי במצב של ניגוד עניינים ואינו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ". עם זאת, נוכח האינטרס החיוני כי ממשלת ישראל תמנה ראש שב"כ, היא מנחה בחוות הדעת מתווה משפטי מפורט למינוי חלופי.

היועמ"שית מנחה כי הפתרון המשפטי הוא העברת הסמכות לידי שר אחר, אשר יביא מועמד בפני הממשלה, שהיא הגורם הממנה". ניגוד העניינים נובע משתי חקירות פליליות נגד יועציו הקרובים של נתניהו במסגרת פרשת "קטארגייט" ופרשת "המסמכים המסווגים".

נתניהו ועו"ד עמית חדד בבית המשפט,צילום: מרים אלסטר / פלאש90

היועמ"שית אמרה כי יהיה מקום ״לקיים את הליך המינוי מראשיתו ולהחיל עליו כללים קפדניים, על מנת לוודא כי הליך זה לא 'יזוהם' בשיקולים זרים".

נקבע כי השר המיועד נדרש לקבוע בעצמו את זהותם של מועמדים מתאימים שעימם יקיים בעצמו ראיונות "תהליך בחירת המועמד על-ידי השר שלו תועבר הסמכות להתקיים מראשיתו, ללא דעה קדומה המבוססת על ההליך הפגום שניהל ראש הממשלה".

היועמ"שית קובעת כי "נדרש כי ההליך ילווה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וכי במסגרת זו, הראיונות שייערכו יתועדו באופן מדויק על-ידי גורם משפטי". בנוסף נקבע כי על החלטת השר בדבר המועמד אשר הוא מציע להביא לאישור הממשלה להיות מנומקת".

"טוהר מידות במינוי"

באשר לוועדת גרוניס, נקבע כי תתבצע בדיקת טוהר מידות מוגברת. היועמ"שית מנחה כי "כלל הנתונים הרלוונטיים למינוי, ובכללם תיעודי הראיונות ונימוקי השר, יוצגו במלואם בפני הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים".

הוועדה תידרש לקיים "בחינה דקדקנית של טוהר המידות במינוי... במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר" - זאת "בשים לב לזיהום הקשה שנגרם להליך שנערך עד כה".

היועמ"שית מנחה בזהירות רבה לגבי אפשרות למנות את האלוף זיני ״ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני" בשל הפגמים שכבר דבקו בהליך.

אך נכתב כי אם בכל זאת, יבקש השר המוסמך לראיין את האלוף זיני לתפקיד, לצד מועמדים אחרים, תגובש על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה קודם לכן עמדה ביחס לעצם שקילת מועמדותו במצב הדברים שנוצר".

"ראש הממשלה היה נגוע בניגוד עניינים חמור בהתייחס למינויו של ראש השב"כ החדש, ופעל בניגוד להכרעתו של בית המשפט העליון ותוך הפרה מודעת של הנחיות משפטיות מחייבות", נכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר