הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין נערך היום (שני) בהשתתפות עורכי דין, שופטים ומשפטנים, ביניהם עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, עו''ד גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה ועו''ד ענת מיסד כנען, הסניגורית הציבורית הארצית.
טקס הפתיחה התקיים בהנחייתה של העיתונאית דפנה ליאל, ושאר המושבים ידונו בנושאים משפטיים מגוונים, ביניהם חופש העיתונות ועצמאות השפיטה, אתגרי המערכה המשפטית הבינלאומית, סערת התינוקת סופיה, העלאת אמון הציבור במשטרה ועוד.
הכנס התקיים על רקע הוראת שר הביטחון אמש שאסרה על הפצ"רית להשתתף בו. בהודעה מטעמו, כתב כ"ץ: "בתקופה מאתגרת ומורכבת זאת של ויכוחים ומחלוקות פוליטיות, ראוי שצה"ל יבדל עצמו ככל שניתן ממחלוקות ציבוריות. עדיף שהפצ"רית תקדיש את זמנה למילוי תפקידה בצה"ל". כזכור, על אף זאת, הרמטכ"ל הוציא הודעה המסבירה מדוע כן אישר את המהלך.
עמית בכר אמר במהלך הכנס: "אני מבקש לחזק את הפצ״רית על עמידתה האיתנה למען חיילי צה״ל וערכי צה״ל למען חיילנו במלחמה בזירת הקרב ובזירה המשפטית
את עושה זאת בתנאים בלתי אפשריים תוך שאת סופגת דברי נאצה ובלה על בסיס יומיומי ממומנת ומכוונת ממכונת רעל שמגיעה מהדרג הפוליטי הגבוהה ביותר".
"הודעת היח"צ הרופסת והפוליטית שהוציא אתמול שר הביטחון היא דוגמא בולטת למשבר המנהיגות החמור שבו אנו מצויים, והיא ביטוי למציאות מסוכנת שבה הממשלה בהובלת ראש הממשלה, באופן אישי, פועלת לריסוק שומרי הסף להפוך את השירות הציבורי לכנוע ופוליטי, לפגוע אנושות בעצמאות מערכת המשפט".
כמו כן הוסיף: "הממשלה וראשה פועלים היום בדיוק בכיוון ההפוך: החלשת המוסדות, חתירה לביטול מעמדו הייחודי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, התעלמות מפסקי דין ואף עידוד של שיח ציבורי שנועד ליצור דה-לגיטימציה ודמוניזציה לבית המשפט. פניתי לאלוף זיני וביקשתי שיודיע כי לא יקבל על עצמו את תפקיד ראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ״שית ופסק הדין של בג"ץ.
כתבתי לו שהליך המינוי שבו הוא לוקח חלק לוקה במספר פגמים בולטים – בהליך עצמו, בהתעלמות מחוות הדעת, ובניגוד עניינים מובהק של ראש הממשלה. לא יעלה על הדעת שמועמד לתפקיד שומר סף חשוב ימונה בהליך בלתי חוקי תוך רמיסת המוסדות הדמוקרטיים שעל שמירתם הוא מופקד.
הממשלה בראשות נתניהו לא יכולה לעשות שינויים במערכת המשפט, נקודה.
הם לא חוקיים ודינם להתבטל. כל עוד ראש הממשלה נאשם ומשפטו מתנהל, וכל שכן כשהוא בניגוד עניינים אישי, אסור לאפשר לו לגעת במערכת".
השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון: "צר לי לומר כי מזה תקופה שהרשות השופטת ניצבת מול ניסיונות חוזרים ונשנים לערער את עצמאותה, להחלישה ולהגביל את יכולתה לפעול בעצמאות וללא תלות. העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה בזירה הציבורית והפוליטית, ולעיתים אף במהלך דיונים בבתי המשפט.
אנו עדים לניסיונות לפגוע ברשות השופטת ובשופטים, בין היתר בדרך של שינוי תנאי העסקתם וחסינותם, וליוזמות אשר מגלמות פגיעה במעמד המוסדי של בית המשפט העליון.
לאחרונה פניתי יחד עם המשנה לנשיא, השופט סולברג ועם השופטת ברק-ארז לשר המשפטים בקריאה לכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים. בהמשך, מכתבים ברוח דומה נשלחו לשר מחברת הכנסת קארין אלהרר ומנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ'. שישה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים פנו לשר המשפטים בדרישה לכנס את הוועדה, אך בשלב זה לא זכו למענה.
הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה מגבירה את העומס שבו מצויים בתי המשפט, והיא פוגעת כאמור בראש ובראשונה בציבור הישראלי. אין כל הצדקה לשיתוקה של הוועדה ולשחיקה של המערכת. יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי ולאפשר לה לבצע את תפקידה.
הניסיון לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית לא יצלח. הרשות השופטת תמשיך לעמוד איתן בפני ניסיונות לשחיקת חוסנה ותמשיך להגן על המרקם הדמוקרטי, ללא חשש וללא מורא".
היועמ"שית גלי בהרב מיארה: "מבוקר 7 באוקטובר הליווי המשפטי של היבטי המלחמה נמצא בסדר העדיפות הגבוה של הייעוץ המשפטי לממשלה. קדמנו מאות דברי חקיקה, תקנות, הוראות והתמודדות עם מצב בחירום.
אחרי שהבטיח להדיח את היועמ"שית: התשובה של לשכת עורכי הדין בישראל לשר קרעי
עמית בכר: "אם יושלם הליך הדחת היועמ"שית זו תהיה מכת מוות על הדמוקרטיה"
"תחושות קשות ביותר": ראש לשכת עורכי הדין מגיב לדבריו של השופט שיצא נגד דתיים
לשכת עורכי הדין בעתירה לבג״ץ לביטול החוק: ״מדובר בחקיקה פרסונלית שתכליתה לפגוע בלשכה וביו״ר הלשכה״
אני מצרה על כך שהפרקליטה הצבאית הראשית נעדרת מהכנס. לאלופה יפעת תומר ירושלמי תרומה גבוהה לליווי האופרטיבי של המערכת הצבאית הממושכת. קולה הוא קול חשוב נגד הטענות נגד ישראל במישור הבינלאומי".
לאחר מכן התייחס לחוק הגיוס ואמרה: "כשמדברים על המלחמה אי אפשר להתעלם מסוגיית השוויון בנטל, מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים ואילו מגזר שלם אינו מגייס פוגע בשוויון על פי חוק. בפועל לא הכל שווים.
בעקבות המלחמה תפיסת המציאות הביטחונית השתנתה הצבא צריך לטפל ביורת משימות והא חייב לגדול כדי לעמוד בהם. מערכת הביטחון הבהירה שהגברת הצבא הסדיר היא צורך חיוני ודחוף.
חוק גיוס שטרם נולד הוא לא תוכנית עבודה. בדיונים שקיימתי הוצגו מספרי הגיוס הנמוכים מקרב בני הישיבות, הובהר כי מפתח מרכזי להגברת הגיוס הוא הגברת האכיפה כלפי המשתמטים, הכוונה היא לכל המשתמטים לא רק לבני הישיבות.
הסנקציות חייבות להיות משמעותיות כפי שהובהר על ידי גורמי הביטחון הסנקציות האישיות חייבות לפגוש את המשתמט בשדה התעופה ברישיון הנהיגה. בניגוד לסנקציות אישיות סנקציות קהילתיות לא מכוונות את ההתנהגות של הפרט והם לא יעילות".
עוד הוסיפה: "מניעה משפטית נקבעה במקרים בודדים בלבד, הטענה כי אנחנו לא משתפים פעולה עם הממשלה מנותקת מהמצאות. בחסות המלחמה, והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים.
זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. היבט מרכזי של השינוי המשטרי הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני.
מסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת ובעצמאותה. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת. כזו התלויה במערכת הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה שלה תזכה פסיקתו בקרב המערכת הפוליטית. ראשונים להיפגע יהיו ציבור המתדיינים".