המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, שלח היום (ראשון) חוות דעת לשר המשפטים יריב לוין, ובה התנגדות לטיוטת חוק התקשורת שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי.
אוחנה ואלי כהן מגבים את השר קרעי במאבק על קידום רפורמת התקשורת
המכתב שנכתב על דעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מארה, קובע כי אין לאשר את קידום החוק במתכונות הנוכחית.
״מדובר ברפורמת עומק הצפויה לשנות את פניו של שוק השידורים. שינויים אלה קשורים בקשר הדוק להתנהלותה של התקשורת החופשית בישראל שהיא חלק בלתי נפרד
מצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל. לפיכך, קידומה של הרפורמה מחייב כי בצד הרכיבים המקצועיים והיבטי המדיניות המגולמים בה, יובטחו ערובות מספיקות לשמירה על עקרונות היסוד בדבר חופש הביטוי וחופש העיתונות״, נכתב.
עוד צוין כי בחודשים האחרונים נעשה מאמץ משמעותי במשרד התקשורת ובייעוץ המשפטי לממשלה, בניסיון להשלים הצעת חוק מקיפה אך לחלק מהסדרי הליבה לא הושגו הסכמות בינהם: הסדרי התחרות וביטול הבעלויות הצולבות; מדידות נתוני צפייה וסמכויות דרישת מידע רחבות על ידי מנכל משרד התקשורת.
במכתב נטען כי לדעת הייעוץ המשפטי לממשלה ניתן היה להשלים את הדיונים המקצועיים אילו ניתן היה זמן נוסף לפני הבאת ההצעה לוועדת השרים. אולם, ההחלטה לקדם את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, שהיא חלקית וחסרה, מובילה למצב מסוכן. לדבריו, הטיוטה מכילה הסדרים שפותחים פתח להתערבות פוליטית בעבודת גופי התקשורת, מאפשרים השפעה מסחרית ופוליטית על תוכן החדשות, ועלולים לאפשר לתאגידים גדולים להשתלט על מספר פלטפורמות תקשורת במקביל - מה שיצמצם את מגוון הדעות ויפגע בעקרון ריבוי הבמות.
המכתב מתריע כי אם ההצעה תקודם במתכונתה הנוכחית, קיים חשש אמיתי לפגיעה משמעותית ביכולתה של התקשורת החופשית לתפקד כראוי, ביכולתם של גופי התקשורת למלא את תפקידם החיוני בחברה דמוקרטית, ובזכויות היסוד של חופש הביטוי וחופש העיתונות - שהם עמודי תווך במשטר הדמוקרטי בישראל.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, שורת בעיות מהותיות בטיוטת חוק התקשורת המוצעת. הבעיה המרכזית הראשונה נוגעת לשינוי הדרמטי באסדרת שידורי החדשות. על פי המכתב, ההצעה מבקשת לבטל את ההפרדה הקיימת בחוק בין השיקולים המסחריים של הערוץ לבין השיקולים העצמאיים של מערכת החדשות.
"הנה כי כן, על פי המוצע כעת, לא יקבעו ערובות מינימליות כלשהן שנועדו להבטיח את מהימנותן ומקצועיותן של החדשות, את עצמאותם של גופים אלו וניתוקם משיקולים מסחריים או פוליטיים", נטען במכתב.
הוא מזהיר כי לטענתו "ביטולה של הפרדה בין פעילות עסקית לחדשותית, וויתור על סטנדרטים שעד כה נתפסו חיוניים להתנהלות תקינה של מערכת חדשות, הופכת את מערכת החדשות לפגיעה הרבה יותר להשפעות מסחריות ופוליטיות".
בעיה מרכזית שנייה קשורה להסדרי התחרות ומניעת בעלויות צולבות. כיום נוהגות בשוק השידורים מגבלות מחמירות האוסרות על אחזקות צולבות בכלי תקשורת שונים, כדי להבטיח ריבוי של במות ודעות. ההצעה החדשה מבקשת לבטל את כלל ההגבלות הקיימות בחלוף שנתיים, אך לטענת המכתב, ההסדרים החלופיים המוצעים הם חלקיים ובלתי בשלים. לפי המשנה ליועמ"שית, נטען כי ישנו סיכון שהדבר יאפשר לגופים מסחריים חזקים להשתלט על מספר במות תקשורת, תוך צמצום מגוון הדעות והקולות בשוק התקשורת הישראלי.
נקודה בעייתית שלישית נוגעת למתן סמכות למנכ"ל משרד התקשורת לדרוש מרשות השידורים "דוחות וסיכומים של מידע" על אודות הגופים המפוקחים. במכתב נטען כי סמכות זו "מאפשרת, הלכה למעשה, למנכ"ל משרד התקשורת לדרוש מידע המצוי בידי הרשות ביחס לגורמים המפוקחים על ידה, בכל עת, מבלי שסמכות דרישת המידע מוגדרת ומתוחמת די הצורך, ובאופן שפותח פתח משמעותי להתערבות פוליטית בהתנהלות שוק התקשורת והשפעה פוליטית על התנהלותם של גופי התקשורת".
"נוכח מאפייניו הייחודיים של שוק השידורים", כותב המשנה ליועמ"שית, "אין לאפשר השפעה ומעורבות פוליטית בפעילותו של הגוף המפקח על פעילותם של כלי תקשורת. מעורבות כאמור מציבה איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיתונות, שהן אבני יסוד במדינה דמוקרטית", כך לפי המכתב.
