מהפכת התקשורת של קרעי: הרשות החדשה שתשלוט בשוק השידורים

אתמול בצהריים הפתיע שר התקשורת, שלמה קרעי, והודיע על מסיבת עיתונאים שתתקיים ארבע שעות לאחר מכן בה הוא יציג את חוק השידורים החדש. החוק החדש הוא לא פחות ממהפכה בעולם התקשורת ואם ניצמד ללוחות הזמנים של קרעי הרי שביום ראשון הקרוב יעלה החוק להצבעה בוועדת השרים לחקיקה ומיד לאחר מכן כשיאושר (אם יאושר) הוא יעבור לכנסת ושם, מאמין קרעי, הוא יעבור 3 קריאות עד לסוף השנה ויהפוך למציאות.

לא תופתעו שקרעי מבקש לשלוט בעולם השידורים הישראלי. כיצד הוא מתכנן לעשות זאת? כיום, הרגולטורים של שוק התקשורת הם הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. לכל אחד מהם סמכויות משלו. שני הגופים האלה יפורקו ובמקומם תקום "הרשות לתקשורת משודרת", גוף שלא רק שיפקח אלא גם ינהל בפועל את עולם השידורים הישראלי. הרשות החדשה תמנה 7 חברים, כש-4 מהם ימנה שר התקשורת, כך שלמעשה יהיה לו רוב מובנה במועצה.

מעבר לנושא הרגולציה, מה תעשה הרשות החדשה? ראשית, היא תנהל מרשם שכל גוף המעוניין לשדר בישראל יחויב להירשם בו. מי שלא יירשם במרשם לא יוכל לפעול בישראל. למשל, ספק תכנים בעל הכנסה שנתית הגבוהה מ-40 מיליון שקל חייב להירשם במרשם. הדבר חל על חברות הפקה, ערוצי טלוויזיה וחברות טלוויזיה רב-ערוציות כמו הוט ויס.

הנושא הרגיש במיוחד בהצעת החוק הוא תחום החדשות. הרשות החדשה תקים מרשם ייעודי לספקי חדשות, שיחייב כל גוף המפיק חדשות לקהל הישראלי, המעסיק לפחות 5 עובדים, מוציא לפחות 2 מיליון שקל בשנה ומפיק תוכנית חדשות יומית באורך של לפחות 60 דקות.

בנקודה זו מתחילה המורכבות: ספק חדשות (לרבות חברות חדשות, ערוצי חדשות וחברות הפקה המייצרות תכנים חדשותיים) לא יוכל להחזיק במניות של ספק חדשות אחר ללא אישור הרשות. משמעות הדבר היא שערוץ חדשות או חברת חדשות המעוניינת להחזיק במניות של חברת הפקה המייצרת תוכניות חדשותיות, תצטרך לקבל את הסכמת הרשות.

הסוגיה מתסבכת עוד יותר: כל גוף המפיק חדשות, בין אם הוא מפיק ובין אם הוא ערוץ, יחויב לנסח תקנון אתיקה. עקרונית, אין בכך פסול, אולם החוק החדש יכתיב את תוכן התקנון, וזו נקודה מדאיגה. החוק קובע שהתכנים החדשותיים חייבים להיות מדויקים ומהימנים ולא יבטאו את עמדות המנהלים ובעלי המניות. בנוסף, התקנון יחויב לכלול מנגנונים למניעת ניגודי עניינים, למניעת התקשרויות העלולות להשפיע על הסיקור החדשותי, לגילוי נאות, לביטוי מאוזן ועוד.

יש לציין כי מדובר בהגדרות כוללניות ורחבות שאמנם ראויות בעיקרון, אך בעייתי שהממשלה מכתיבה אותן, בפרט כאשר אי-עמידה בתקנון עלולה לגרור קנס משמעותי של מיליוני שקלים. מי יקבע אם ערוץ חדשות, שדרן או מפיק עמדו בתקנון? ועדה מיוחדת של הרשות החדשה שנשלטת, כאמור, על ידי שר התקשורת.

היבט נוסף: פלטפורמות רב-ערוציות (כמו הוט ויס) יחויבו לשדר את ערוצי החדשות הרשומים במרשם לפי בקשתם, וזאת ללא תשלום וללא גביית דמי מנוי נוספים מלקוחות. החובה חלה על עד 10 ערוצי חדשות. מעבר לכך, ניתן להתקשר על בסיס מסחרי הכולל תשלומים.

נתון משמעותי נוסף בחוק החדש מאפשר לרשות להתערב בהסכמים בין ספקי תכנים, למשל בין ערוץ גדול לפלטפורמה גדולה, ולקבוע את כללי ההתקשרות.

לסיכום: תוקם רשות חדשה בשליטת שר התקשורת. כל גוף המבקש לשדר חדשות בישראל יחויב ברישום במרשם ייעודי שתנהל הרשות. הרשות החדשה, הנשלטת בידי הממשלה, תוכל לקבוע אם ערוץ עומד בכללי האתיקה, להטיל קנסות בהתאם, ואף להתערב בהסכמים מסחריים.

כל זאת בשעה שכבר קיימים היום בשוק מנגנונים ליברליים יותר, כדוגמת רשות התחרות, המוסמכת לקבוע על בסיס ניתוח כלכלי אם הסכם מסחרי פוגע בתחרות. באשר לעמידה בכללי אתיקה, שהם כיום גמישים יחסית, אפשר לפנות לבית המשפט במקרים של פגיעה, אך ברור שאין מצב שבו גורם חיצוני בוחן באופן שוטף את המצב וקובע אם כתבה חדשותית מאוזנת דיה לפי תפיסת הממשלה, תוך הטלת קנסות בהתאם.

השאלה המתבקשת היא: האם המעורבות הממשלתית המוגברת בשוק התקשורת והשידורים, דרך מנגנוני פיקוח ורגולציה נרחבים, עלולה להשפיע על חופש העיתונות והביטוי במדינה דמוקרטית?

חברת הכנסת מירב כהן אמר בתגובה לפרסום החוק החדש: "במקום לטפל במה שבאמת מפריע לאזרחי ישראל - הממשלה שוב מוכיחה כמה היא מנותקת ועוסקת אך ורק בביצור הכוח שלה. חוק השידורים החדש הוא צעד חסר תקדים במדינות דמוקרטיות שנועד לדכא את התקשורת החופשית. השר יתערב בגוף המפקח על הרייטינג, ישבור את אמון המפרסמים, ויעשיר את קופת שופרות השלטון".