"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

בג״ץ לא יעצור את נתניהו - הקרב על נציב שירות המדינה עולה הילוך

הממשלה נערכת להגשת בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים בסוגיית מינוי נציב שירות המדינה • במקביל הקואליציה מקדמת הצעת חוק שעוקפת את קביעת בג"ץ

,עודכן
0השמעה
ראש הממשלה נתניהו. צילום: חיים גולדברג/פלאש90

לאחר שבשבוע שעבר נתניהותקף את בג״ץ וטען כי הוא "פועל כרשות מחוקקת", בתגובה להחלטה לפיה מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי - נראה כי ראש הממשלה אינו מתכוון לסגת.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן יוצא נגד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה// ערוץ הכנסת

משמעות פסיקת בג"ץ היא שנתניהו לא יהיה זה שיקבע מי יהיה הנציב, אלא יתקיים הליך תחרותי שממנו ייבחרו המועמדים, בדומה לוועדת איתור.

על פי מקורות, הממשלה נערכת במקביל לשני מהלכים: האחד, הגשת בקשה לדיון נוסף בבג״ץ בהרכב מורחב של שופטים; והשני - קידום מזורז של הצעת חוק שתעקוף את קביעת בג״ץ ותקבע כי מינויו של נציב שירות המדינה נעשה על ידי הממשלה ואינו מותנה בהליך תחרותי כלשהו.

דיון נוסף בבג"ץ הוא הליך משפטי נדיר שבו מתבקש בית המשפט העליון לבחון מחדש את פסיקתו בהרכב גדול יותר של שופטים. בקשת הדיון הנוסף צפויה להיות מוגשת בימים הקרובים על ידי עו״ד דוד פטר המייצג את הממשלה ובה יטען כי בג״ץ יצר הלכה חדשה וחריגה העומדת בסתירה לפסיקה קודמת, מה שמצדיק דיון נוסף. ככל הנראה, מי שיכריע בבקשה יהיה השופט דוד מינץ, השופט הבכיר ביותר שלא דן בעתירות ולא השתתף בהרכב המקורי.

בקשה לדיון נוסף. עו"ד דוד פטר,צילום: עמית אביהוד

במקביל, הממשלה מקדמת הצעת חוק של ח״כ עמית הלוי שמבקשת לעגן בחקיקה קביעה לפיה לא רק שאין צורך במכרז לצורך מינוי נציב, כפי שמופיע גם היום בחוק, אלא גם שאין צורך בשום הליך תחרותי אחר, כגון ועדת איתור. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה – הממשלה – בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין".

גורמים בכירים בקואליציה אמרו ל"ישראל היום" כי מתכוונים לקדם את הצעת החוק במהירות.

בג"ץ נסוג מפסיקתו הקודמת

כזכור, ביום שני בג״ץ קיבל שלוש עתירות שהוגשו נגד אופן המינוי שהממשלה הציעה לנציב שירות המדינה. הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, בדעת רוב, קבעו כי יש לקיים הליך תחרותי במינוי הנציב וכי המתווה שיצרה הממשלה אינו מספק ערובות לעצמאותו הא-פוליטית של הנציב או לבחירת המועמד המתאים ביותר. קביעה זו מהווה שינוי מפסיקה קודמת מלפני 14 שנה, שבה נקבע כי אין חובה למנות את הנציב באמצעות ועדת איתור.

הממשלה מתכוונת לקדם את הצעת החוק שלו במהירות. ח"כ עמית הלוי,צילום: אורן בן חקון

בעבר, נציבי שירות המדינה מונו כאשר ראש הממשלה הציע מועמד והממשלה אישרה. הנציב האחרון, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מונה לאחר שהממשלה אימצה תנאי סף שנקבעו על ידי ועדה ציבורית. לקראת סיום כהונתו, הציעה היועצת המשפטית לממשלה מתווה שיכלול ועדת איתור, אך הממשלה דחתה אותו.

בהחלטתו, הסביר השופט עמית את השינוי בכך ש"יש לבחון מחדש את המסקנה לאור שינוי נסיבות משמעותי", וציין את הגברת החשיבות של עצמאות נושאי משרה בשירות הציבורי ואת הצורך בנציב בעל כישורים שיוכל להוביל שינויים גם בניגוד לאינטרסים הפוליטיים של נבחרי הציבור.

בדעת מיעוט, קבע המשנה לנשיא השופט נעם סולברג כי יש לדחות את העתירות, באומרו כי "כאשר המחוקק בחר להוציא את המכרז מן הדלת, אין מקום להכניס את ההליך התחרותי בחזרה דרך החלון״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר