"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הרב הראשי והתגובה לבג"ץ המזונות לילדים
הרב החליט להקים ועדה שתבחן את הדרך שבה נפסקים מזונות הילדים בבתי הדין הרבניים • המהלך בעקבות החלטת בית המשפט כי בתי הדין הרבניים לא יוכלו לקבוע את תשלומי מזונות
הרב דוד יוסף. צילום: אורן בן חקון

הרב הראשי והתגובה לבג"ץ המזונות לילדים

הרב החליט להקים ועדה שתבחן את הדרך שבה נפסקים מזונות הילדים בבתי הדין הרבניים • המהלך בעקבות החלטת בית המשפט כי בתי הדין הרבניים לא יוכלו לקבוע את תשלומי מזונות

מירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הרב דוד יוסף, הרב הראשי ובנו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, החליט להקים ועדה שתבחן את הדרך שבה נפסקים מזונות הילדים בבתי הדין הרבניים. הוועדה תגיש את המלצותיה עד ראש השנה הקרוב, ותבדוק האם יש צורך להתאים את ההלכה למציאות של ימינו.

הרב הראשידוד יוסף בנאומו בטקס השבעת חברי מועצת הרבנות הראשית בבית הנשיא

המהלך בא בעקבותפסק דין של בג"ץ מחודש פברואר האחרון, שקבע כי אם שני ההורים לא מסכימים ביניהם, רק לבית המשפט למשפחה יש סמכות לקבוע מזונות – ולא לבית הדין הרבני.

בית המשפט העליון, צילום: חיים גולדברג פלאש 90

בבתי הדין הרבניים כיום, רק שכר האב נלקח בחשבון בפסיקת המזונות, כיוון שעל פי ההלכה האב מחויב בצרכים של הילד. בבית המשפט לעומת זאת, מאז 2017, מתחשבים בשכר שני ההורים כאשר הילד מעל גיל 6. מצב זה החמיר עוד יותר את מרוץ הסמכויות בין ההורים, וכמובן שהסכסוך העצים פגע בטובת הילד.

משרד הדתות לא הסכים לקבל את עמדת בג"ץ, את צמצום הסמכויות של בתי הדין הרבניים, וטען שבג"ץ פסק בניגוד לחוק שהוא ברור. לכן, הגיש משרד הדתות הצעת חוק שמחזירה את המצב לקדמותו, אשר אושרה בועדת שרים לחקיקה ודיון ראשון בה נערך ביום רביעי בועדת חוק חוקה ומשפט.

גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" בירך את המהלך ואמר: "אנחנו מברכים את הרב שמבין שבראייה של טובת הילדים, והשינויים החברתיים המהותיים בשנים האחרונות כאשר אבות, ברובם הגדול, שותפים בגידול הילד, ולכן יש לבחון ולהתאים את העמדה ההלכתית של הרבנות הראשית למצב חברתי זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...