היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (רביעי) תגובה לבג״ץ בעתירות נגד ההחלטה על פיטורי ראש השב״כ, רונן בר, בה היא מתנגדת לבקשת הממשלה למחוק את העתירות. בתגובתה טוענת בהרב-מיארה כי למרות שהממשלה ביטלה את החלטתה המקורית מה-20 במרץ להפסיק את כהונתו של בר, עדיין קיימת חשיבות ציבורית מהותית בהכרעה שיפוטית בסוגיות העקרוניות שהתעוררו בפרשה.
"המהלך כולו, מפנייתו הראשונה של ראש הממשלה בעניין זה לראש השירות ועד לעצם קבלת ההחלטה האמורה, יצרו שינוי במציאות, ואין בביטול התוצאה האופרטיבית שלה במקרה הקונקרטי משום השבת הגלגל לאחור", נכתב בתגובה.
בהרב-מיארה מדגישה כי רצף האירועים -- מעביר מסר מצנן לראשי השב"כ העתידיים ולנושאי משרה בכירים אחרים בשירות הציבורי, לפיו עמידה על שיקול דעת עצמאי ומקצועי עלולה להוביל להדחתם.
בתגובה מצוין כי החלטת הממשלה להדיח את בר התקבלה באופן חפוז ורצוף פגמים מינהליים חמורים, ובהם: היעדר תשתית עובדתית ומשפטית קונקרטית, אי-פנייה לוועדה המייעצת למינוי בכירים, פגיעה בזכות הטיעון של ראש השב"כ, ואי-בירור שאלת הימצאותו של ראש הממשלה בניגוד עניינים.
כזכור, ראש השב"כ רונן בר הודיע ב-28 באפריל על כוונתו לסיים את תפקידו ב-15 ביוני 2025, אך היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי אין בכך כדי לייתר את הצורך בהכרעה עקרונית בסוגיה.
לטענת בהרב-מיארה, "הכרעה בסוגיות עקרוניות אלו היא בעלת השלכות משמעותיות על שאלות ליבה במשטר הדמוקרטי", ובהן הגדרת אופיים של יחסי האמון בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי וכללי המותר והאסור במינויים ופיטורים של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי.
בית המשפט העליון צפוי להכריע בקרוב האם למחוק את העתירות לבקשת הממשלה או לתת פסק דין עקרוני בעניין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו