"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבעל טען "הייתי שתוי" - בית הדין דחה תביעת כתובה של מיליונים

הדיינים התחשבו בפסקי דין ומקורות הלכתיים הסבורים כי התחייבות מוגזמת נחשבת “אסמכתא” - חסרת תוקף משפטי שנועדה לרושם בלבד

,עודכן
0השמעה
גירושים. צילום: Getty Images/iStockphoto

אישה תבעה מבעלה לשעבר את מלוא כתובתה, בסכום חסר תקדים של 5,555,555 שקלים. לאחר גירושין ממושכים שהחלו בהתפוררות היחסים כבר בשנת 2016, הגיע הדיון אל הרכב בית הדין הרבני האזורי ברחובות, שדן לא רק בשאלת הכתובה – אלא גם בזהות מי שגרם לפירוק הנישואין, בשאלת תום הלב של הצדדים, ובתוקפה של כתובה מופרזת.

לטענת האישה, עזיבת הבעל את חדר השינה ואת הבית בתחילת 2020, היא זו שגרמה לפירוק התא המשפחתי. לדבריה, חרף משברים, בני הזוג המשיכו לחיות יחד, לטייל, ולנהל חיי זוגיות מלאים. היא הכחישה קשר עם גבר אחר והאשימה את בעלה בניהול רומן עם מזכירתו, שלטענתה ליוותה אותו אף בנסיעות לחו”ל בזמן שהיו נשואים.

מנגד, טען האיש כי האישה היא זו שביקשה להתגרש כבר שנים קודם לכן, הציגה לו טיוטות הסכם, דרשה שיעזוב את הבית ואף ניתקה קשרים אינטימיים. לדבריו, סכום הכתובה נכתב בעת שהיה שתוי, “לשם התרברבות”, ולא שיקף את מצבו הכלכלי. הוא ציין כי בתקופות מסוימות האישה השפילה אותו, קיללה, ולא תמכה בו כשנעצר ונקלע לחובות, ואף ניהלה חשבון בנק נפרד מאחורי גבו.

הדיינים בחנו לעומק את טענות הצדדים, תכתובות, עדויות, ואת ההיסטוריה הארוכה של המתיחות הזוגית. הם התרשמו כי כבר בשנת 2018 נערכו בין הצדדים טיוטות הסכם גירושין, אך בעקבות בכי של הילדים, בחר האיש להישאר. עוד נקבע כי במהלך השנים חוו הצדדים שלושה משברים עיקריים, אולם רק בשנת 2020 “שבר האיש את הכלים” ונטש את הבית. אף שלא ניתן לקבוע בוודאות מי גרם לפירוד, קבעו הדיינים כי אין מדובר באישה “מורדת”, ולפיכך היא מוחזקת בזכותה לכתובה.

השאלה המשפטית העיקרית שנותרה הייתה – האם ניתן לאכוף כתובה על סכום מופרז כזה? הדיינים סקרו שורה של פסקי דין ומקורות הלכתיים הסבורים כי התחייבות מוגזמת נחשבת “אסמכתא” – התחייבות חסרת תוקף משפטי שנועדה לרושם בלבד. עם זאת, צוין כי קיימת גם פסיקה תומכת באכיפת סכומים גבוהים, במיוחד כשאין ספק שנכתבו ביודעין.

לאחר בחינה ארוכה, הדיינים קבעו כי יש להחיל את הכלל של פשרה. אמנם האישה דרשה סכום של כמיליון שקל – שהם כ-20% מהסכום הרשום בכתובה – אך לנוכח מחלוקות עובדתיות מהותיות ואיזון המשאבים הצפוי בין הצדדים, נפסק כי האיש ישלם לה סך של 120,000 שקלים בלבד.

עוד נקבע כי אם יתבררו בהמשך שינויים מהותיים באיזון המשאבים, רשאים הצדדים לשוב ולפנות לבית הדין בבקשה לשינוי גובה הכתובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר