בית המשפט הרשיע היום את חנוך צחר, מתכנן התקרה, ואת "מילר שנבל מחר ושת' חברות" בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות באירוע התמוטטות חלק ממבנה חניון הברזל ברמת אביב ב-2016.
האירוע התרחש ב-5 בספטמבר 2016. חלק נרחב ממבנה חניון הברזל ברמת החייל, וכתוצאה מכך נהרגו שישה פועלים שעבדו בבניין: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דואבשה מוחמד ודניס דיאנצו זכרם לברכה, וכן נפצעו יותר מ-20 פועלים נוספים.
החניון שהתמוטט והיה בשלבי בנייה סופיים, היה מבנה תת קרקעי האמור היה לספק כ- 500 מקומות חניה. על תקרת החניון התת קרקעי התקיימו עדיין עבודות פיתוח ופיזור אדמה, כאשר הייתה אמורה להיות מוקמת מעליו גינה, שבילים ואף תוכננה לעבור מעליו בעתיד רכבת קלה. למעשה הוא אמור היה להיפתח לשימוש הציבור זמן קצר לאחר התמוטטותו.
גדר המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא ממוקדת יחסית, ועוסקת בסיבות שהובילו לכשל ולהתמוטטות שארעה.
לפי כתב האישום החניון התמוטט בשל כשל חדירה. הממצאים שהתגלו בזירת האסון לימדו כי עמודי המבנה נותרו במרביתם שלמים, חלקם אפילו עומדים, ואילו התקרות ומה שהיה מעליהן חדר את כל העמודים ונערם על הרצפה התחתונה של החניון.
הטענה היא שהנאשם תכנן תכנון לקוי במספר היבטים, לא ערך בזמן אמת בדיקה שתבחן את נושא החדירה וצריך היה לצפות את העומסים שהיו על התקרה (ערימת העפר וכלי העבודה) ולתת להם מענה. בנוסף נטען כי אם היה מתכנן את התקרה בהתאם לתקן, אותם עומסים צפויים לא היו גורמים להתמוטטות.
לטענת ההגנה התכנון שביצע הנאשם תקין וראוי, וההתמוטטות אירעה בשל התנהלות "ביצועית" באתר ועומסים חריגים על התקרה - ערימת אדמה בגובה 2.5 עד 3 מ' שהוערמה על התקרה וכן כלי עבודה כבדים שנסעו על התקרה במסגרת העבודה באתר.
לפי עמדתם, לאחר הקריסה התבססה בציבור ובתקשורת "קונספציה" שמדובר בכשל חדירה. רק לאחר הגשת כתב האישום והעברת סימולציות המחשב שביצעו אנשי הטכניון לסנגוריה, "התבררה לנאשם הסיבה שהובילה לקריסת המבנה". הסיבה היא כשל כפיפה במומנט החיובי, ולא כשל חדירה. סיבה זו מערערת את טענת המאשימה בכתב האישום, או לכל הפחות מעוררת ספק לגביה.
בדיקה הייתה מונעת את האסון
בית המשפט קבע כי תקרת החניון קרסה עקב כשל חדירה בהיקף העמוס (היקף 0). קביעה זו נתמכת בראיות רבות, ובהן ממצאים ייחודיים ו"קלאסיים" שנמצאו בשטח, חישובים המראים כי התקרה לא תוכננה לעמוד בכשל חדירה, וכן חישובים המאשרים כי אירע כשל חדירה מובהק.
העובדה שהעמודים באתר חדרו את התקרות ושתמונת הכשל באתר הייתה ייחודית, עולה מדברים שמסרו עדי תביעה שונים, מממצאים בשטח וכמפורט בחוות דעת התביעה. ממצא ייחודי נוסף שנמצא באתר הוא שבר "קוני" בראש חלק מהעמודים שמלמד על כשל "קלאסי" של חדירה.
בהכרעת הדין נקבע שניתן היה בקלות יחסית לבצע את הבדיקה לחדירה. זאת באמצעות תוכנת המחשב שהייתה בידי הנאשם והנתונים שהוכנסו לה. בדיקה זו, לו הייתה מתבצעת, הייתה מלמדת על כשל חדירה וכך בעצם האסון היה נמנע.
בית המשפט הביע צער על הנאשם בהיבט זה. מדובר באדם שאינו צעיר לימים, מאחוריו היסטוריה מקצועית מפוארת, אך הוא ביצע שורה של טעויות קריטיות ומשמעותיות שהובילו לקיפוח חיי אדם. כמו כן, בחינתו בדיעבד את הדברים לא הובילה לקבלת אחריות על טעויותיו הרבות, אלא חלף זאת, הנאשם "יצר" תזות חלופיות שאינן תואמות את המציאות ומסר תשובות מתחמקות, מתוך מטרה לחמוק מאחריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו