"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מהלך סרק? הצעת החוק הפרטית החדשה של שמחה רוטמן
לפי הצעת החוק פרטית של יו"ר ועדת החוקה, הנציב ייבחר ישירות על ידי מליאת הכנסת בהצבעה חשאית, בהליך הדומה לבחירת נשיא המדינה
ח"כ שמחה רוטמן. צילום: אורן בן חקון

מהלך סרק? הצעת החוק הפרטית החדשה של שמחה רוטמן

לפי הצעת החוק פרטית של יו"ר ועדת החוקה, הנציב ייבחר ישירות על ידי מליאת הכנסת בהצבעה חשאית, בהליך הדומה לבחירת נשיא המדינה

אלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הצעד המפתיע של ח"כ שמחה רוטמן:יו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הניח אתמול (שני) על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית נוספת לשינוי אופןבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, אף שרק לאחרונה הצליחה הקואליציה להעביר תיקון בנושא זה.

הצעת החוק החדשה שהגיש רוטמן אתמול מבוססת על הצעת חוק קודמת שלו, שבה מוצע לשנות את ההליך באופן משמעותי אף יותר: הנציב ייבחר ישירות על ידי מליאת הכנסת בהצבעה חשאית, בהליך הדומה לבחירת נשיא המדינה, וימונה לתפקידו על ידי נשיא המדינה.

ערוץ הכנסת

מטעמו של ח"כ רוטמן נמסר: "הצעת החוק שאושרה היא פרי פשרה. חה"כ רוטמן סבור שיש טעם בהצעת חוק פרטית שלא מקודמת ואמורה בכל זאת לשקף את האני מאמין שלו".

בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה, טוען רוטמן כי "ההסדר המוצע ימנע ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב — בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו".

עוד נכתב בהצעה "בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים".

בעוד הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, שהוקמה על פי התיקון האחרון לחוק, תתכנס ביום חמישי בהרכבה החדש וגורמים בקואליציה מעריכים כי נציב ייבחר בקרוב, הגיש רוטמן הצעת חוק פרטית נוספת המבקשת לשנות שוב את הליך המינוי.

לפי התיקון לחוק שאושר בחודש מרץ האחרון, הנציב נבחר בידי ועדה של שבעה חברים, הכוללת את שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת מטעם הקואליציה, שופט בדימוס מבית המשפט העליון, שופט בדימוס מהמחוזי, דיין בדימוס והסניגור הציבורי הארצי. התיקון עצמו זכה לביקורת ציבורית ונטען כי הוא מהווה חלק מהרפורמה המשפטית.

בתוך כך, במסגרת העתירות שהוגשו נגד התיקון עלו טענות שהתיקון הופך את התהליך לפוליטי וקואליציוני, פוגע בעקרון אי-תלות השופטים ומאפשר מינוי משפטנים חסרי ניסיון לתפקיד.

כאמור, הצעת החוק החדשה מוגשת בזמן שעתירות נגד התיקון שעבר במרץ עדיין תלויות ועומדות וצפוי להתקיים דיון בעניינן ב-8 ביולי על ידי הרכב השופטים הנשיא יצחק עמית, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. על פי גורמים בקואליציה, ישנה כוונה למנות את הנציב החדש עוד לפני הדיון בעתירות אלה.

בנוסף, גורמים בקואליציה מעריכים כי הצעת החוק הפרטית החדשה לא תקודם בפועל, אלא שמדובר במהלך הצהרתי בלבד מצדו של רוטמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...