שניות בודדות ומטרים ספורים מנעו התנגשות קטלנית בין מטוס קרנף של חיל האוויר למסוק פרטי בשמי בקעת הירדן.

שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, הרשיע את ידידיה משולמי, טייס מילואים בחיל האוויר, שהטיס כלי טיס פרטיים ללא רישיון וללא רישום כחוק.

באירוע המרכזי, נאלץ טייס מטוס קרנף צבאי לבצע תמרון חירום כשמסוקו של משולמי הופיע לפתע במרחק מסוכן. "אם היינו מקדימים או מאחרים ב-4 שניות - היינו מתנגשים," העיד הקברניט.

על פי כתבי האישום, שהוגשו על ידי יחידת התביעות של המשטרה במחוז ש"י, משולמי, שהוא טייס מסוקים בחיל האוויר, חקלאי ויזם מהשומרון, טס בכלי טיס פרטיים שברשותו בניגוד לחוק במשך שנים. הוא המריא ונחת ממנחת פרטי שהקים בחצר ביתו, ואף טס במספר מקרים לשדה התעופה עטרות בירושלים.

"חופשי להפעילם באיזור מגוריו"

משולמי טען בהגנתו כי חוק הטיס אינו חל באיו"ש, וכי משגרע את כלי הטיס שלו מפנקס כלי הטיס בישראל, הוא חופשי להפעילם באזור מגוריו. הוא הסתמך על עקרון החוקיות, לפיו "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו". כפי שציין השופט בהכרעתו: "הנאשם סבור, כי חוק הטיס אינו חל באיזור, ומשעה שּכלֵי הטיס שלו אינם רשומים בפנקס בישראל, הוא חופשי להפעילם באיזור מגוריו הנמצא באיזור".

משולמי טען גם להגנה מן הצדק נוכח שיהוי משמעותי בהעמדתו לדין, ובשל "התנהלות הרשויות כלפי הנאשם לאורך השנים, לרבות פעילות הגופים השונים לביטול רישיון הטיס של הנאשם, הוצאתו משירות מילואים פעיל כטייס בחיל האוויר, שיהוי משמעותי בהעמדתו לדין, ואי מתן תשובות לדרישותיו החוזרות ונשנות, להבהרת המצב החוקי".

בית המשפט דחה את כל טענות ההגנה, וקבע כי "כלל הרשויות הרלבנטיות (משטרת ישראל, רת"א, חיל האוויר ובתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון), הבהירו לנאשם חזור והבהר, כי הדין החל בישראל מכוח חוק הטיס ודינים אחרים, חל גם חל באיזור, וכי הנאשם אינו רשאי לעשות כרצונו בהקשר זה, אלא בהתאם להוראות הדין".

כמו כן, בית המשפט התייחס לניסיונו של הנאשם לעקוף את החוק באמצעות גריעת כלי הטיס מפנקס הרישום בישראל, וקבע: "פשיטא שהסעיף בהקשר בו אנו עוסקים נוגע להיות הנאשם 'עובד טיס', דהיינו, טייס".

אחד האישומים המרכזיים בפרשה התייחס למקרה בו טס משולמי ביום 26.11.2018 באזור בקעת הירדן סמוך לפצאל, כאשר במקביל ביצע חיל האוויר טיסת אימון במטוס "קרנף" (הרקולס).

על פי כתב האישום, הנאשם טס במסוקו בגובה 500 רגל, בעוד ה"קרנף" טס בגובה 300 רגל, ובמרחק של כ-500 מטרים ממנו. המסוק לא זוהה במכשירים האלקטרוניים של המטוס הצבאי, והדבר היווה סיכון להתנגשות ולתאונה אווירית.

4 שניות מאסון

טייס המשנה שהעיד במשפט, תיאר את האירוע: "אני מזהה באזור השעה אחת מסוק, מעט גבוה ממני ומימין, מנתיב שהולך ממערב למזרח... אני מזהה שזה מאיים עליי באיזשהו מצב ואני לוקח... לכיוון שמתרחק ממנו. מהר מאוד, בערך 3, 4 שניות לאחר מכן אני כבר חולף אותו ולא מזהה אותו יותר".

הקברניט שהעיד במשפט הוסיף: "אם אני הייתי או ממהר ב־4 שניות או שהמסוק היה מאט ב־4 שניות או משהו כזה ועוד פעם, המספר 4 שניות הוא מספר בערך, של זמן החליפה, אז יכולנו להתנגש... אם היה חולף, מסוק צבאי, לא משנה למה בכלל, אם זאת הייתה החליפה, החליפה הזאת הייתה מסווגת כחליפה חמורה בחיל האוויר. חמורה. הרקולס לא אמור לעבור 500 מטר או 500 רגל בהפתעה משום כלי טיס, זאת חליפה חמורה".

מעדותו של אלוף משנה א"ש, עד הגנה ששימש כמפקד יחידת הבקרה האווירית, עלה כי "האירוע היה אירוע חמור, כי טווח החליפה היה קצר" וכי בעקבות האירוע "הופנו F15 לאירוע... עשו כמה פטרולים כי האזור של ירושלים מוגדר אזור רגיש".

בית המשפט ציין כי "הנאשם עצמו 'בזמן אמת' קבע, כי מדובר באירוע חמור. הנאשם שיגר ביום 6.12.2018 מכתב למפקד בכיר בחיל האויר, א"ש, שאף הובא לעדות מטעמו לפניי.

את מכתבו הכתיר הנאשם בכותרת 'אירוע תעבורה חמור בגובה נמוך – 28.11.2018', תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה לחיל האוויר על סירובו לתאם עמו את טיסותיו".

עוד כתב הנאשם: "נראה כי אין עוררין על כך שהאירוע שלפנינו הינו תוצאה ישירה של טיסה ללא תיאום בלבד, אשר ניתן היה בקלות למנוע לחלוטין באופן הפשוט ביותר ובדרך של הגדרת נוהל תיאום לשם אפשרות טיסה משותפת במרחב".

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של משולמי, וקבע כי "בהתעקשותו המתמדת, הנאשם הוא שהוביל למצב שבו סברו הרשויות שלא נותרה ברירה, אלא לנקוט במכלול ההליכים (המִנהליים, הפליליים וברמה הצבאית), על-מנת שיחדול מהמשך סיכון הציבור כתוצאה מטיסותיו הבלתי מורשות".

השופט ריכטר הוסיף: "נדמה שהשתלשלות הדברים וההליכים המשפטיים שהובאו בהרחבה לעיל, מלמדים ההיפך מכך, ובאופן ברור" מטענותיו של הנאשם שסבר כי יכול להמשיך לטוס למרות כל האזהרות".

בנוגע לטענתו של הנאשם כי הוא מהווה "חלוץ" המפתח את ההתיישבות, ציין השופט: "לא מצופה מאזרח שומר חוק, בעל עקרונות ככל שיהיה, הרואה בעצמו חלוץ, לנהוג באופן הזה. משעה שהתנהגות שכזו הופכת למסוכנת, אזי יש בה ממד משמעותי של חומרה".

אחד הציטוטים הבולטים בהכרעת הדין מתייחס ליוהרה של הנאשם: "נדמה שהנאשם מתבלבל. לא רק זאת שהוא עובר על החוק באופן גלוי, חוזר ונשנה. אלא שהוא מרהיב עוז ללמד את חיל האוויר כיצד לפעול בשמים עליהם הוא אמון? נדמה שזהו ביטוי מובהק לליקוי המאורות שבו לקה הנאשם, וליוהרה שלו לסבור כי 'כולם טועים והוא צודק'. במקרה זה, יוהרתו עלולה הייתה לעלות בחיי אדם".

בסיום הכרעת הדין כתב השופט: "הנאשם זועק להגנה מן הצדק, שעה שלא רק שהוא מתעלם מקביעות הרשויות המוסמכות ופועל בניגוד לקביעותיהן המפורשות, אלא שהוא ממשיך ומפר גם את הוראותיו של בית המשפט העליון, שקבע מסמרות בעניינו האישי פעם אחר פעם. לא מצופה מאזרח שומר חוק, בעל עקרונות ככל שיהיה, הרואה בעצמו חלוץ, לנהוג באופן הזה".