המדינה הגישה היום (חמישי) את תגובתה לעתירה חריגה שהוגשה על ידי הסנגוריה הצבאית נגד צה"ל בנושא נוהל "הליך בירור מנהלי להטרדות מיניות".
בתגובה המפורטת, טוענת המדינה כי הנוהל נקבע בסמכות ומטרתו לטפל בבעיה אמיתית של תלונות רבות על פגיעות מיניות שנותרות ללא מענה. הדיון בעתירה יתקיים ביום שני הקרוב.
בפברואר האחרון הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה נגד צה"ל, בה טענה כי הנוהל החדש שנכנס לתוקף בינואר 2024 הוצא בחוסר סמכות ופוגע בזכויות יסוד של משרתי צה"ל.
לפי העתירה, הנוהל מאפשר ליוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) ולפרקליטות הצבאית להפעיל "הליך בירור מנהלי" במקרים שבהם לא הוגשה תלונה למצ"ח, ויוצר "מסלול מהיר" להשעיה, הדחה, ביטול מינוי ואף פיטורין של אנשי קבע - ללא אפשרות ראויה להתגונן וללא זכות לייצוג משפטי.
בתשובתה, מסבירה המדינה כי עבודת מטה שנעשתה בצה"ל בשנתיים האחרונות חשפה כי רבים מהדיווחים על הטרדות מיניות בצבא לא מטופלים כלל. בשנת 2022, בכ-41% מהדיווחים ליוהל"ם לא ניתן היה לטפל כי הקורבנות לא רצו להתלונן במצ"ח. במקביל, מפקדים שרצו לטפל בבעיות לא יכלו לפעול בהיעדר תשתית עובדתית מוצקה.
המדינה מדגישה בתשובתה את המאפיינים הייחודיים של השירות הצבאי המגבירים את הסיכון לפגיעות מיניות: המבנה ההיררכי, פערי דרגות וגיל, שהות משותפת לפרקי זמן ארוכים וריחוק ממערכות תמיכה אזרחיות. מאפיינים אלה מטילים על צה"ל חובה מוגברת לטפל בתופעה.
לעניין הסמכות, טוענת המדינה שצה"ל פעל כדין כשקבע את הנוהל. הסמכות נובעת משלושה מקורות: החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית, פקודות הצבא העוסקות בטיפול בפגיעה מינית, והסמכות האינהרנטית של מפקדים לטפל בבעיות משמעת וסוגיות כוח אדם ביחידותיהם. בנוסף, עדכון פקודת "איסור פגיעה על רקע מיני" מפברואר 2025 מסמיך במפורש את היוהל"ם לקבוע "סוגי טיפול נוספים" בדיווחים על פגיעה מינית.
בניגוד לטענות הסנגוריה, המדינה מדגישה שהנוהל מגן על זכויות החיילים הנילונים. חייל שנחשד חייב לקבל מידע מפורט על הטענות נגדו ואת התשתית הראייתית הקיימת, כדי שיוכל להתגונן. הנילון רשאי להתייעץ עם עורך דין בכל שלב.
המדינה מבהירה כי לא ניתן להביא לבחינת המנגנון דיווחים אנונימיים. הנוהל מבחין בין דיווחים "אנונימיים" (שאין לקבלם) לבין דיווחים "חסויים" - של אנשים שזהותם ידועה למערכת, אך ביקשו שלא להיחשף בפני הנילון. המלצות המבררים הן בגדר המלצה בלבד, והסמכות הסופית להחליט נותרת בידי המפקד, כאשר החלטות אלה כפופות לביקורת שיפוטית.
את הבירורים מבצעים קצינים בכירים במילואים (מדרגת סא"ל ומעלה) שעברו הכשרה ייעודית. המבררים פועלים באופן עצמאי, וליוהל"ם אין נגיעה בהמלצותיהם. זהות המבררים נקבעת על ידי הגורם הפיקודי בחיל שבו מתבצע הבירור. על המבררים חלה פקודת מטכ"ל "מניעת ניגוד עניינים בצה"ל", המבטיחה כי לא יתקיים ניגוד עניינים בפעולתם.
בתום הבירור, המבררים מעבירים את ממצאיהם והמלצותיהם למפקד הנילון, שרשאי להחליט על פי שיקול דעתו מה לעשות במסגרת סמכויותיו.
המדינה מציינת כי מאז הפעלת הנוהל, רק במקרה אחד הוחלט על סיום שירות קבע. מדובר בקצין שקיבל תחילה נזיפה על התנהגות לא ראויה, אך המשיך בכך וכשנה לאחר מכן בבירור שהתקיים נמצא שצילם תמונות של איברו האינטימי ושלח למספר משרתות עמו. המפקד המליץ על הבאת עניינו לוועדה להתרת התחייבות, והקצין עצמו ויתר על זכות הטיעון והסכים לסיום השירות.
המדינה מדגישה כי הנוהל החדש שאומץ בצה״ל אינו עוקף את ההליכים הפליליים והמשמעתיים הקיימים, אלא משלים אותם במקרים שבהם לא ניתן להפעילם. "דרך המלך" לטיפול בהטרדות מיניות נותרת במישור האכיפתי - חקירת מצ"ח והעמדה לדין פלילי או משמעתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו