בית המשפט העליון הוציא היום (ראשון) צו על תנאי בעתירות בעניין גיוס החרדים לצה"ל. בהחלטה שניתנה על ידי הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז ודוד מינץ, נדרשת המדינה להתייצב ולנמק שני נושאים עיקריים - מדוע אינה מוציאה או מוסיפה להוציא צווי גיוס למועמדים לשירות ביטחון בהיקף המתאים לצורכי הצבא, ומדוע אינה פועלת לאכיפת הצווים שכבר הוצאו באמצעות נקיטת צעדים אישיים אפקטיביים כלפי מי שלא התייצבו.
צו על תנאי הוא שלב ביניים משמעותי בהליך בבג״ץ המעיד על כך שבית המשפט מצא שיש בסיס לכאורה לטענות העותרים. בשלב זה, הנטל עובר למדינה להסביר את פעולותיה, כאשר אם תשובתה לא תספק את בית המשפט, הצו עשוי להפוך לצו מוחלט המחייב את המדינה לפעול בהתאם להחלטה שתקבע.
זאת, למרות שהובהר הצורך הדחוף במילוי המחסור בכוח אדם והצורך הברור בגיוס בני הישיבות לצה״ל על ידי גורמים בכירים במערכת הביטחון ובצבא, במיוחד בתקופה הנוכחית של מלחמה ומתיחות ביטחונית.
צו זה מגיע בעקבות הודעת עדכון שהגישה המדינה לבג"ץ בנוגע לסטטוס צווי הגיוס שנשלחו ולמספר המתגייסים בפועל. המדינה נדרשת להגיש תצהיר תשובה עד ליום 24.6.2025.
בתגובה, התנועה למען איכות השלטון מסרה כי היא מברכת על החלטת בג"ץ להוציא צו על-תנאי, צעד משמעותי המחייב את המדינה להסביר מדוע אינה מיישמת את פסיקות בית המשפט העליון ואת הוראות החוק בעניין גיוס תלמידי הישיבות.
בתגובה נמסר: "לאחר יותר מעשרה חודשים בהם המדינה מתחמקת ממתן תשובה מהותית לעתירה, מתחמקת מיישום פסיקת בג"ץ הקודמת, וממשיכה במדיניות מפלה ופוגענית - בית המשפט העליון מחייב כעת את המדינה לנמק את מחדליה ולהסביר מדוע אינה פועלת לגיוס תלמידי הישיבות בהיקף המתאים לצורכי צה"ל, ומדוע אינה אוכפת את הצווים שכבר הוצאו.
נמשיך להיאבק במאבק עיקש על שוויון בנטל ועל שלטון החוק עד שכל אזרחי ישראל יישאו בנטל הגיוס באופן שוויוני, כפי שקובע החוק וכפי שהורה בג"ץ פעם אחר פעם".
מטעם "אחים לנשק" שמובילים את המאבק למען השוויון בנטל נמסר: ״החלטה חשובה ודרמטית של בג"ץ שמבין שהמדינה מקדמת קומבינת השתמטות ודורש בצו על תנאי להשיב מדוע לא מוציאים צווים לכל 80,000 חייבי הגיוס החרדים. אחים ואחיות לנשק דורשים: מענה לצרכים הביטחוניים, שוויון בנטל הכבד על המילואימניקים, שוויון בפני החוק. ישראל על קו פרשת מים היסטורי. לא נוותר.
חודשים ארוכים אנו מתריעים על הסתירה הבלתי נסבלת בין מחסור חמור בלוחמים, כפי שהודה הרמטכ"ל עצמו, לבין המשך קידום חוק ההשתמטות. רק בשבוע שעבר נאלצנו להביא בעצמנו 80 אלף צווי גיוס סמליים לקריה כדי להדגיש את האבסורד - בזמן שהמילואימניקים קורסים בסבבי שירות חוזרים ונשנים, גורמים פוליטיים מסכלים את גיוסם של עשרות אלפי צעירים.
אנו קוראים לצה"ל ולראש אכ"א לא להמתין לדיון המשפטי ולהתחיל כבר עכשיו בהוצאת צווי גיוס לכל חייבי הגיוס. הציבור הישראלי לא ייתן לאינטרסים פוליטיים צרים להמשיך לסכן את ביטחון המדינה".
אורי קידר, מנכ״ל תנועת ישראל חופשית, אחת העותרות בתגובה: ״גם שופטי העליון בראשות השופט סולברג מבינים שישראל כ"ץ ושאר הממשלה בחרו בצד של המשתמטים מול המשרתים, ומשמח לראות שגם הם, כמו רוב מוחלט בציבור, לא מוכנים לתת לזה לעבור בשקט. כלל צווי הגיוס צריכים לצאת לאלתר, ואין לנו עוד שניה אחת לחכות. הגיע זמן שוויון".
כזכור, מנתוני הודעת המדינה שהוגשה לבג״ץ עולה כי עד כה גויסו כ-1,721 צעירים חרדים בלבד, מספר נמוך מהמכסה שצהל הציב של כ-4,800 מתגייסים. כמו כן, למרות שנשלחו כ-10,000 צווי גיוס לצעירים חרדים, רק כ-804 מהם טופלו עד כה, וכ-2,323 מתגייסים שלא טופלו כלל הובאו לצווי התראה לקראת גיוס. המדינה תדרש להסביר מדוע לא ננקטו צעדי אכיפה כלפי השאר.
עם נתונים אלה ועוד תצטרך המדינה להתמודד בתשובתה לבג”ץ, ובעיקר להסביר את הפער המשמעותי בין מספר הצווים שהוצאו לבין שיעור המתגייסים בפועל, ואת מיעוט פעולות האכיפה כנגד מי שלא מילאו את חובת הגיוס. בנוסף, המדינה תידרש להסביר מדוע לא הורחב סל הסנקציות כלפי מי שלא מתייצב לגיוס, ומדוע לא הוגברו צעדי האכיפה בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה.
העתירות הוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון, פורום חומת מגן לדמוקרטיה, עמותת ישראל חופשית וקבוצת אזרחים פרטית בראשות רותם סיוון-הופמן. בין המשיבים בתיק נמצאים שר הביטחון, ממשלת ישראל, הרמטכ"ל, בכירי בצה"ל, היועצת המשפטית לממשלה ואיחוד הישיבות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו