גרסת השוטרים התמוטטה בבית המשפט, נאשם בנהיגה בשכרות זוכה

כמה משקה צריך נהג לשתות כדי להגיע לריכוז אלכוהול של 496 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף? שאלה זו נותרה ללא מענה בבית משפט השלום לתעבורה, שזיכה השבוע נאשם שטען כי לא נהג כלל אלא רק שתה בקיוסק סמוך וניגש לרכבו להביא סיגריות.

על פי כתב האישום שיוחס לנאשם, הוא  נהג בשעת לילה מאוחרת תחת השפעת שכרות עם ריכוז אלכוהול של 496 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף.

הנאשם, אשר יוצג על ידי עו"ד אברהם סופר מהסניגוריה הציבורית, טען לאורך כל ההליך כי כלל לא נהג ברכב אלא שתה אלכוהול בקיוסק הסמוך לרכבו. לדבריו, הוא רק ניגש לרכב כדי להביא סיגריות ונכנס מהצד של תא הכפפות, ולא היה במצב של נהיגה כלל.

השופט יעקב בכר קבע בהכרעת הדין כי לא הייתה מחלוקת באשר לרכיב השכרות עצמה - הנאשם הודה ששתה ותוצאות בדיקת האלכוהול אינן עומדות במחלוקת. נקודת המחלוקת המרכזית נגעה לשאלה האם הנאשם אכן נהג ברכב.

סתירות בעדויות המתנדבים

גרסת התביעה התבססה על עדויותיהם של שני מתנדבים שלטענת התביעה הבחינו בנאשם נוהג. אולם בית המשפט מצא קשיים רבים בעדויות אלה. ״גרסת המאשימה, הנשענת על דוחותיהם ועדויותיהם של המתנדבים מעלה קשיים רבים באשר לרכיב הנהיגה מצד הנאשם", קבע השופט בכר.

בין היתר, ציין השופט כי המתנדבת העידה במפורש כי לא ראתה את הנאשם נוהג ברכב. כמו כן, נמצאו סתירות בעדותו של המתנדב, אשר טען כי הבחין בנאשם נוהג ממרחק של כ-50 מטר, בעוד שהנאשם טען כי במקום בו נעצר ליד הקיוסק קיים קושי לבצע אכיפה ממרחק כזה בשל הימצאותם של נתיב אוטובוסים ונתיב תחבורה רגילה המשבשים את שדה הראייה.

בנוסף, מצא בית המשפט חיזוק לגרסת הנאשם בכך שהמתנדבת רשמה בדו"ח נפרד שלה כי הנאשם "החל בנסיעה מקיוסק ליד ושתה בקיוסק" - דבר התואם את גרסת הנאשם. "לפיכך, גרסה זו אינה יכולה לסייע למאשימה בניסיון הוכחת רכיב הנהיגה מצד הנאשם אלא אפילו מחלישה אותה", קבע השופט.

בסיכום הכרעת הדין, ציין השופט בכר: "לאור כל האמור לעיל, המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש באשר לרכיב הנהיגה שבעבירה המיוחסת לנאשם. לפיכך, הריני לזכות את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק״.