"נפעל להוציא את מח"ש מהפרקליטות": ראיון מיוחד עם המנכ"ל החדש של משרד המשפטים

במשרדו המואר בבניין החדש של משרד המשפטים בירושלים, כשברקע נוף פנורמי מרהיב של שכונות הבירה, איתמר דוננפלד מדבר בטון מדוד ושקול, מודע היטב להשלכות של מילים בעידן הכאוס השורר בין הממשלה למערכת המשפט.

חשיפה: הדו"ח המטלטל שישנה את פני מערכת אכיפת החוק

זה הראיון הראשון שלו מאז נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים לפני כשנתיים - יומיים בלבד לאחר שהשר יריב לוין השיק את הרפורמה המשפטית. דוננפלד, המנכ"ל הראשון בהיסטוריה של המשרד שאינו משפטן, נדרש לנווט בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי בתקופה מאתגרת במיוחד. לאורך השיחה ניכר המתח השורר בין רצונו לשמור על איפוק לבין הצורך להתייחס לסוגיות בוערות בטון התקיף שמאפיין את השר לוין, שהוא משמש לו זרוע מבצעת.

"בנושא חקירת קטינים, גילינו ש־89% מהקטינים שנחקרים לראשונה מודים. זה נתון מזעזע שלימד אותנו על הצורך האדיר בחוק שיאפשר נוכחות סנגור בחקירתם"

דוננפלד, ליכודניק ותיק, לשעבר המשנה למנכ"ל הכנסת, הוא איש פוליטי המלווה את השר לוין כבר עשור, כך שאינו זר למערכת המשפט בישראל. המאמץ שלו ללכת בין הטיפות מעיד כי הוא אולי הגשר האחרון הניצב עדיין בין לשכת השר לוין לגורמי המקצוע במשרד המשפטים.

"אם היינו רוצים לדרוס את המתגדים, לא היינו מחכים שנה וחצי", הוא אומר כשהוא מתייחס לרצון להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אחת הרפורמות המשמעותיות שהוא מקדם, לאחר הקמת ועדה מקצועית עם נציג היועמ"שית שבחנה את הנושא, וכעת גורם רשמי מחבריה מתייחס לראשונה להמלצותיה. "מח"ש היום לא עצמאית, היא כפופה לפרקליטות", קובע דוננפלד ביחס לאותה מח"ש שחוקרת את פרשת ההדלפות מהשב"כ אשר כיכבה השבוע בכותרות.

על אף הקריאות להדחת היועצת המשפטית לממשלה, דוננפלד מתאר מציאות מורכבת. מצד אחד הוא מצביע על שיתוף פעולה בהיבטים מסוימים, בדגש על עבודתו שלו מול גורמי המקצוע. מנגד, הוא חושף כי קיימים פערים בינו לבין הייעוץ המשפטי במה שקשור לזמני הטיפול בחוות הדעת וחקיקות ממשלתיות שלעיתים נתקעות. בראיון בלעדי הוא מספק הצצה נדירה לעבודת המטה המתבצעת בליבו של אחד המשרדים המשפיעים ביותר בממשלה, בתקופה של טלטלות חוקתיות וביקורת ציבורית.

"מקבל את הביקורת בהבנה"

הביקורת הראשונה שהופנתה כלפי דוננפלד עם כניסתו לתפקיד היתה העובדה שהוא המנכ"ל הראשון של משרד המשפטים שאינו משפטן - ולמעשה, איש פוליטי שאינו בעל השכלה מקצועית מתאימה.

"את הביקורת אני תמיד מקבל בהבנה, אבל אני חושב שנכון שבגוף מסוים תמיד יעזור אדם שמגיע מבחוץ ורואה את הדברים בצורה שונה. בהיותי בתפקיד אפשר להסתכל בפרספקטיבה מעט שונה על הדברים. אחרי שנתיים פלוס הצלחנו לייצר יחסי עבודה תקינים, טובים ומקצועיים. נוסף על כך, חשוב לציין שכל הצוות שעוטף אותי, במיוחד הבכירים שבהם, הם משפטנים בכירים".

היית העוזר והיועץ הפוליטי של יריב לוין במשך תקופה ארוכה, וכעת אתה נדרש לייצג את הדרג המקצועי, איך זה יכול לעבוד?
"בשיח ביני לבין השר אני משקף את כלל העמדות ואת כלל הדעות של גורמי המקצוע במשרד. ותתפלאו, אבל בלא מעט מקרים אנחנו מקבלים ומכבדים את דעת אנשי המקצוע והולכים בכיוון הזה. היו בינינו חילוקי דעות וראייה שונה גם בנושאים המקצועיים. היו לא מעט חקיקות, לדוגמה בנושאים של המלחמה בעקבות 7 באוקטובר, שמצאנו בסוף את דרך האמצע - למשל, שינינו את החקיקה בנושא ירושה לשני הורים שמתו יחדיו. החלטנו שכל בני זוג שנספו יחד ב־48 שעות החל מ־7 באוקטובר ייחשבו כזוג שמת יחד, וחלוקת הנכסים תתחלק בין היורשים באופן שווה".

מצד אחד נשמעות קריאות להדחת היועצת המשפטית לממשלה בטענה שקיימים חילוקי דעות מהותיים שמונעים שיתוף פעולה, אך לפי מה שאתה מתאר פה, בפועל מחלקת ייעוץ וחקיקה עובדת עם משרד המשפטים על רפורמות משמעותיות כמו נוכחות סנגור בחקירה, החמרת תנאי הסף למעצר, חוק עבירות אמצעי לחימה, ועוד. איך אתה מסביר את הפער הזה?

"הוצג לנו סרטון שבו נראה קצין בכיר במשטרה שבהפגנה תופס בחור חרדי בקרן רחוב ומתעלל בו, והתיק נסגר מחוסר ראיות. בשלב הזה משהו בתפיסה שלי לגבי מח"ש השתנה"

"יש לי שיתופי פעולה בהיבטים מאוד מסוימים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, ועם כלל גורמי המקצוע במשרד. אני לא מתעסק בחוקים של הרפורמה ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. למרות שיש שיח, עדיין קיימים פערים גדולים בכל מה שקשור לזמני הטיפול. הליכים נמשכים המון זמן, וחקיקות ממשלתיות לעיתים נתקעות. זה הוביל לכך שלא מעט פעמים חקיקות מקודמות באמצעות הצעות חוק פרטיות ולא ממשלתיות".

יש דוגמה לחקיקה ממשלתית שבה התעקשתם למרות התנגדויות והצלחתם?
"למשל, ביוזמת שר המשפטים - חובת נוכחות סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות. גילינו בנושא חקירת קטינים ש־89% מהקטינים שנחקרים בחקירתם הראשונה מודים בעבירה. זה נתון מזעזע שיכול ללמד אותנו על הצורך האדיר בחוק שיאפשר נוכחות סנגור בחקירתם. בהנחיית השר עבדתי על הנושא מול הייעוץ המשפטי לממשלה כשנה וחצי. בסופו של דבר הגשנו את זה כחקיקה ממשלתית. זו הוכחה לכך שלמרות ההתנגדות, יכול להתקיים שיח. בסופו של דבר, יש דרג נבחר שמתעקש לקיים את החקיקה ולכן השיח מתקיים. היו גם חוות דעת מקצועיות של הייעוץ המשפטי שבעקבותיהן החלטתי לשנות את העמדה שלי בנושא מסוים".

ברקע הפרשות האחרונות יש סערה ציבורית סביב זכויות חשודים ונחקרים. ניכר שזו הרפורמה המרכזית שצריכה להיעשות, אבל אתם בכלל לא עוסקים בהגבלה על הפרקליטות וגורמי האכיפה.
"אנחנו מקדמים מעין רפורמה בעולם הפלילי שמטרתה לתת שירות טוב ויעיל יותר, לקצר את זמני הטיפול, להעלות את זכויות הפרט וזכויות החשודים ולתת מענה טוב יותר. אנחנו מנסים לטפל בעניין הקליטה ואופן המעצר - מצד אחד לקצר ולהגביל את השימוש בימי המעצר ולתת מענה למשבר הכליאה הגדול שקיים כיום. האזרח סובל כיום בהליך הפלילי, זו האמת. ההליך ארוך ומסורבל מדי. אני מאוד מקווה שנצליח למצוא את האיזון ונביא חקיקות ממשלתיות שייתנו מענה ראוי ונכון לאזרחים".

מח"ש - והמבחן של המערכת

בעקבות דוח מבקר המדינה ממאי 2023, שהמליץ להפריד את המחלקה לחקירת שוטרים מהפרקליטות, משרד המשפטים הקים ועדה מיוחדת שתבחן את התפקוד של מח"ש ואת מידת העצמאות שלה. חברי הוועדה הם דוננפלד, השופטים בדימוס דוד רוזן ועודד מודריק, הסנגורית הציבורית הראשית ענר מיסד־כנען והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק.

מה עומד מאחורי המהלך הזה?
"המסקנה המרכזית שהגענו אליה בוועדה, ונמליץ על פיה לשר, היא שיש להפריד את מח"ש מהפרקליטות. השיוך הארגוני ששני הגורמים האלה יושבים באותו מקום הוא לא נכון. מח"ש היא גוף חוקר. בחלק מהחקירות יש פרקליט מלווה, ואחר כך הפרקליטות צריכה להחליט אם להגיש כתב אישום. למה מראש להעמיד את המערכת במבחן כזה? בנוסף, ראינו שרק כ־1.5% מהתלונות שהוגשו למח"ש הבשילו לכתב אישום, שזה נתון מגוחך. לגבי השיוך הארגוני העתידי - הוא ייקבע במהלך החקיקה. כל מקום שיעניק למח"ש את העצמאות, בין אם זה משרד המשפטים או משרד ממשלתי אחר או גוף עצמאי אחר, מקובל מבחינתנו".

"לא מהלך פוליטי"

מה הכי הפתיע אותך בדיוני הוועדה?
"הוצג לנו סרטון שבו נראה קצין בכיר במשטרה שבאחת ההפגנות תופס בחור חרדי בפינה בקרן הרחוב ופשוט מתעלל בו. לא האמנתי. ולמה הביאו את הסרטון הזה? כדי להראות לנו שהתיק נסגר מחוסר ראיות, כשהכל מצולם! זה זעזע אותי. בשלב הזה משהו בתפיסה שלי לגבי מח"ש השתנה".

"הגבלנו את האפשרות לעקל רכוש מבתים בגלל חובות קטנים, מה שהיה יוצר שיימינג. למי שיש לו חוב עד 2,000 שקל לקחו את הטלוויזיה. כיום זה רק מחוב של 35 אלף שקל ומעלה"

יש חשש בציבור שהרפורמות שמקדם משרד המשפטים הן חלק ממהלך פוליטי.
"אם כלל הגורמים, כולל שני שופטים בדימוס וכולל הסנגורית הציבורית הראשית, שהיא סוג של 'שומרת סף', היו חושבים שיש פה רצון להתערבות פוליטית, אף אחד לא היה תומך במסקנות האלה לעשות שינוי במח"ש. אם היינו רוצים לדרוס - לא היינו דנים בזה כבר יותר משנה וחצי בדיוני עומק ממגוון זוויות. לא כל דבר שמשרד המשפטים מקדם קשור בהכרח לרפורמה המשפטית".

אילו צעדים קידמתם שמשפיעים ישירות על חייהם של אזרחים מן השורה?
"הקשר עם לשכת עורכי הדין, למשל. היו עורכי דין שלצערי גבו שכר טרחה מופרז ולא הגיוני. מחייבים קטנים של עד 4,500 שקל, חובות של מאות שקלים גדלו במאות ואלפי אחוזים. עשינו רפורמה נכונה שמיטיבה עם האזרח ומגבילה את יכולתם של עורכי דין לגבות שכר טרחה מופרז. הגבלנו גם את האפשרות לעקל רכוש מבתים בגלל חובות קטנים, מה שהיה פעם יוצר 'שיימינג' למי שיש לו חוב - עד 2,000 שקל באו ולקחו את הטלוויזיה מהבית. כיום זה רק מחוב של 35 אלף שקל ומעלה.

"הקמנו גם, ביוזמת השר, את נציבות נפגעי העבירה, שתפקח ותבקר גם על עבודת הפרקליטות. הקמנו גם מוקד הכוונה משפטי למפונים. נתקלנו בעורכי דין שניצלו את המצב והחתימו אנשים במצוקה, אפילו בבתי חולים. זה הוביל אותנו לקידום חקיקה להגבלת שכר טרחה".

לגבי התיקון של הגבלת דמי חבר בלשכת עורכי הדין, יש ביקורת שאתם מנסים להשתלט על הלשכה בגלל עמדותיו של ראש הלשכה, עמית בכר, ביחס למינוי שופטים והרפורמה.

"כל הדוגמאות שנתתי מגיעות מעבודה מקצועית נכונה שנועדה להיטיב עם האזרח. היתה פה גילדה שבמשך שנים אף אחד לא העז לגעת בה. אנשים מהייעוץ המשפטי לממשלה אמרו לי: 'שמונה שנים אנחנו מנסים לקדם את החוק הזה, עוד מלפני שלושה-ארבעה שרים, ואף אחד לא הצליח'. לגבי הטענות שזה קשור לעמית בכר, או להשפעה על הוועדה לבחירת שופטים - זה ממש לא קשור. למה לא העזו להגביל את שכר הטרחה לעורכי דין שמטפלים בנכי צה"ל ובנפגעי פעולות איבה? זה דבר צודק ונכון".