בפנייה שהוגשה היום (רביעי) לבית המשפט העליון אגב בקשה לזרז את ההחלטה בעניין העתירות שהוגשו נגד ההחלטה לפטר את ראש השב״כ, רונן בר, הוגשה עמדת הממשלה.
לטענת הממשלה, הסמכות העליונה לניהול ענייני הביטחון נתונה בידיה, במיוחד בעת מלחמה רב-זירתית, וכי התערבות בג"ץ בסוגיה יוצרת מצב "מסוכן ומזיק" שהולך ומחמיר מיום ליום. "הנה לא חלפו אלא ימים ספורים וכבר ניתן לומר שהסכנה מפניה הזהירו, הולכת ומתגבשת, הולכת ומתגברת", נכתב בפנייה המשפטית.
הממשלה צירפה גם את ציוצו ברשת ה-X של ראש ועדת המודיעין בסנאט האמריקאי, הסנאטור טום קוטון, שפורסם ב-11 באפריל: "ארה"ב לא יכולה לתת אמון בראש רשות ביטחון שראש ממשלת ישראל הודיע שאין לו בו אמון". לטענת הממשלה, עובדה זו ממחישה את "גודל הסכנה" הטמונה בהמשך כהונתו של ראש השב"כ ומהווה "חשש ממשי לפגיעה ביחסי החוץ ובשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל".
במסמך שהוגש לבג"ץ נטען כי "בימים שחלפו מיום הדיון נחשפה מדיניות מעצרים של שירות הבטחון הכללי של אזרחים ישראלים ללא ראיות ובהטיה מובהקת ותוך מעורבות של לשכת ראש השירות".
חשיפה זו, לפי הממשלה, כבר הובילה להשעיית ראש החטיבה היהודית בשירות וכן ל"חשש מפעולות הנעשות בניגוד עניינים" ו"באכיפה בררנית". זאת גם על רקע פרשת הדלפת המסמכים מא׳, איש המילואים בשב״כ.
"עלול להתגבש לכדי נזק בלתי הפיך"
הממשלה מדגישה כי המשך כהונתו הכפויה של ראש השירות "גורר את השירות ואנשיו הנפלאים, שלא ברצותם ושלא בטובתם, אל מחלוקת ציבורית ופוליטית" וכי "בכל יום שעובר, הנזק לקונצנזוס הציבורי החיוני לפעולת השירות, עלול להתגבש לכדי נזק בלתי הפיך".
בפנייתה מציינת הממשלה שורה של עובדות שלטענתה "אין חולק" עליהן: "אין חולק שהשב"כ נתון למרות הממשלה", "אין חולק שבר כשל באופן קיצוני במימוש תפקידו", "אין חולק שהממשלה החליטה פה אחד על העברת בר מתפקידו", "אין חולק שבר סרב להגיע ולתת דין וחשבון לממשלה".
"המשך מצב בו ראש רשות ביטחון כושל, שהממשלה הביעה בו אי-אמון פה-אחד, ממשיך ומכהן מתוקף צו ביניים שיפוטי, הוא אנומליה שלטונית והוא מסוכן לביטחון המדינה", מסכמת הממשלה בפנייתה. "בכל יום, הסכנה גוברת ונזקי המצב מצטברים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו