"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לאחר אישור התקציב: חוק הליבה של הרפורמה המשפטית מגיע היום לכנסת
החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנתון במחלוקת רחבה, יגיע לדיונים לקראת ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית • לאחר שיעבור בכנסת, צפויות עתירות לבג"ץ שיכריע אם להותיר את החוק על כנו
בית המשפט העליון (ארכיון). צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

לאחר אישור התקציב: חוק הליבה של הרפורמה המשפטית מגיע היום לכנסת

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנתון במחלוקת רחבה, יגיע לדיונים לקראת ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית • לאחר שיעבור בכנסת, צפויות עתירות לבג"ץ שיכריע אם להותיר את החוק על כנו

אמיר אטינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לאחר אישור התקציב, הקואליציה מקדמת את חוק הדגל שלה מהרפורמה המשפטית - החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, במתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. הדיון בכנסת לקראת ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית יחל הבוקר, וההצבעות עצמן ייערכו רק ביום חמישי בבוקר, עם סיום הפיליבסטר של האופוזיציה.

לגבי ההצעה, שבהתחלה זכתה לתמיכה של ההורים השכולים דדי שמחי ויזהר שי, אין קונצנזוס, לאחר ששי הודיע כי הסיר את תמיכתו מהמהלך, ואף גורם מהאופוזיציה לא תומך בכך.

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שיגר מכתב לשרי הממשלה, שבו כתב: "אל תביאו את ההצעה בעת הזאת. זכרו את אחריותכם, ושימו את טובת המדינה והעם בראש סדר העדיפויות. אתם גוררים אותנו למלחמת אחים". גנץ הסביר כי זו לא העת לשינויים משטריים ללא הסכמה, כשיש 59 חטופים וחיילינו לוחמים בכמה חזיתות.

מדובר בגרסה די מצומצמת של החוק ביחס למה שהקואליציה רצתה לקדם בתחילת המלחמה. ההצעה תחול רק מהכנסת הבאה, כך שאם אזרחי ישראל לא ירצו בה - הם יצביעו למפלגות שמתנגדות לשינוי. הוועדה לבחירת שופטים תשונה כך שהיא למעשה תוציא את הווטו מידי שופטי העליון בבחירת שופטים לעליון, וגם תוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה.

לשכת עוה"ד בחוץ

לפי החוק, הוועדה תורכב מתשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי עליון, שאותם יבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן בנפרד; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות), שאותם יבחרו הקואליציה והאופוזיציה, כל אחת נציג מטעמה.

עוד לפי המתווה - בבחירת שופטים בערכאות הנמוכות יהיה וטו לשופטים, כך שיידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.

עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר מביניהם) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יהיה חייב לבחור אחד מהם. המנגנון הזה זכה לביקורת, שכן הוא יאפשר להקצין את ביהמ"ש העליון כך שכל צד יציג את המועמדים הקיצוניים ביותר שלו, ויהיו חייבים לבחור מהם.

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת בתוקף למתווה, וטענה כי מדובר בפוליטיזציה של הוועדה, כך ששופטי העליון ייבחרו רק על ידי גורמים פוליטיים. בשיחות סגורות שפרסמנו בעבר אמרה היועצת כי המתווה יאפשר לסכם על שופטי העליון בהסכמים הקואליציוניים, ולהביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט. לאחר שהחוק יעבור, צפויות עתירות לבג"ץ שיכריע אם להותיר את החוק על כנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...