"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הממשלה בתגובה לבג"ץ: "פיטורי ראש השב"כ בסמכותנו, עיכובם יפגע בביטחון המדינה"
בממשלה הבהירו בתגובה לצו ההקפאה כי "כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת"
נתניהו ורונן בר. בדרך להדחה. צילום: יאיר שגיא, קוקו

הממשלה בתגובה לבג"ץ: "פיטורי ראש השב"כ בסמכותנו, עיכובם יפגע בביטחון המדינה"

בממשלה הבהירו בתגובה לצו ההקפאה כי "כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הממשלה ורה"מ הגישו היום (שני) את תגובתם לבקשה למתן צו ביניים שימנע את פיטורי ראש השב״כ רונן בר, בעניין העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להפסיק את כהונתו.

כזכור, הממשלה ביקשה ייצוג נפרד מהיועצת המשפטית לממשלה, כך שהתגובה הוגשה באמצעות עו״ד ציון אמיר.

בתגובה נטען כי ממשלת ישראל פעלה בהתאם לסמכותה הרחבה והברורה להחליט על הפסקת כהונתו של ראש השב"כ, וכי בנסיבות הנוכחיות ולאור משבר האמון שנוצר, "אין שום אפשרות להמשך עבודה יעילה למען בטחון המדינה".

הממשלה מדגישה כי "כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת", וכי "כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה".

בתגובה נטען גם כי "כשל הלילה שלפני השבעה באוקטובר, עליו אין מחלוקת, איננו מותיר כל אפשרות לפיה יסיים ראש שירות הבטחון את כהונתו במועד הקצוב לכך".

המדינה דוחה את הטענה שבבסיס ההחלטה עומדת חקירת שב"כ כלשהי, ומציינת כי החלפת ראש השב"כ לא תשפיע על חקירה כזו אם היא אכן מתנהלת. המדינה אף מציינת כי "ככל ומוצאת היועצת המשפטית לממשלה, כי חשש כאמור קיים, הרי בהינתן שהשב״כ איננו גוף החקירה היחיד במדינת ישראל, ניתן להעביר חקירה זו, ככל וטרם הועברה, לידי גורמי חקירה אחרים ובראשם משטרת ישראל".

לטענת המדינה, סיכויי העתירות להתקבל "קלושות", וכי הסעד המבוקש, "בדמות כפיית ראש שירות בטחון כללי על הגוף האמון על בטחון המדינה, הנו לא רק חסר תקדים אלא חורג מהלכות בית משפט נכבד זה".

המדינה מזהירה כי צו ביניים שיעכב את ההחלטה "ייצור מציאות קשה" ותגביל את הממשלה "ביכולתה להוציא אל הפועל את מדיניותה הביטחונית", ומוסיפה כי "מציאות כזו בעת מלחמה הנה חסרת אחריות ומסכנת שלא לצורך את בטחון המדינה ואזרחיה בכל יום שעובר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו