"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קיזז חשבוניות פיקטיביות בסך 55 מיליון שקלים - ביהמ"ש החמיר את עונשו בחצי שנה

ואסים זמירו, בעל חברת כימיקלים, הורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסך 55 מיליון שקלים שגרמו לנזק של 8 מיליון שקלים למדינה • בית משפט השלום גזר עליו תחילה 36 חודשי מאסר, אך רשות המסים ערערה בטענה שהעונש קל מדי

,עודכן
0השמעה
קיזז חשבוניות מס בשווי 55 מיליון שקלים. צילום: רויטרס

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל היום (שלישי) את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של ואסים זמירו, בעל חברה למסחר בכימיקלים, מ-36 ל-42 חודשי מאסר בפועל. זמירו הורשע בקיזוז 57 חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-55 מיליון שקלים, מעשה שהסב נזק של כ-8 מיליון שקלים לקופת המדינה.

בית משפט החמיר את העונש בחצי שנה,צילום: GettyImages

בית משפט השלום בכפר סבא גזר תחילה על זמירו 36 חודשי מאסר וקנס של 100 אלף שקלים, תוך התחשבות בהיעדר עבר פלילי והודאתו במעשים. אולם, רשות המסים ערערה על קולת העונש, בטענה כי יש לתת משקל רב יותר לעובדה שהכספים לא הוחזרו לקופת המדינה.

בהחלטתם, קבעו השופטים כי הסרת המחדל והחזרת הכספים מהווים שיקול משמעותי בקביעת העונש, שכן הם מעידים על נטילת אחריות והפנמה מצד הנאשם. לדבריהם, למרות שמרבית עברייני המס הם אנשים נורמטיביים, יש לתת משקל מיוחד להחזרת הכספים בעת קביעת חומרת העונש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר