"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פנייה דחופה ליועמ"שית: מינוי חיים כץ לארבעה משרדים במקביל - חוסר סבירות קיצוני

על פי ההחלטה, שר התיירות ממלא מקום לשרי עוצמה יהודית והחזיק בתיקי הביטחון הלאומי, הנגב והגליל, והמורשת • לטענת התנועה לאיכות השלטון יש חוסר סבירות במינוי שלו, בעקבות פסק דין שניתן בעבר בעתירה של מפלגת "יש עתיד"

,עודכן
0השמעה
השר חיים כץ (ארכיון). צילום: דודי ועקנין

ארבעה תיקים לשר אחד:ברקע התפטרותם של שרי מפלגת עוצמה יהודית מהממשלה, נעשתה היום (שלישי) פנייה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בטענה לחוסר סבירות בכמות התיקים בהם מחזיק השר חיים כץ. לטענת התנועה לאיכות השלטון, יש חוסר סבירות במינוי שלו לממלא מקום של שרי עוצמה יהודית שיצאו מהממשלה, בעקבות פסק דין שניתן בעבר בעתירה של מפלגת "יש עתיד".

ההצהרה של בן גביר // יוני ריקנר

השר כץ מחזיק כרגע בתיק התיירות, ממלא מקום השר לביטחון לאומי, שר המורשת ושר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. הטענה המרכזית במכתב העתירה היא שהמינוי חורג באופן קיצוני מעקרון הסבירות המנהלית.

התנועה לאיכות השלטון טוענת כי "לא סביר שאדם אחד יחזיק בארבעה תפקידי שר במקביל, במיוחד כשאחד מהם הוא תפקיד השר לביטחון לאומי, האחראי על המשטרה ועל ביטחון הפנים". במכתב הדגישו העותרים כי הדבר מקבל משנה חומרה לאור מצב הפשיעה הגואה במדינה.

חיים כץ בישיבת הממשלה,צילום: אוליבייה פיטוסי - פלאש90

"המצב הנוכחי לא רק מזלזל בחשיבות תפקיד השר, אלא גם עלול להוביל להשלכות קשות על הביטחון הלאומי ותחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, במיוחד בתקופת מלחמה ממושכת".

בעניין יש עתיד, דן בית המשפט העליון במצב בו ראש הממשלה כיהן במקביל לתפקידו כראש ממשלה גם כשר הממונה המשרד. שם, התייחס בית המשפט, בין היתר, למצב בו החזקה של מספר רב של תיקים בידי אדם אחד עשויה להוביל למצב של חוסר סבירות, העלול להגיע לכדי חוסר סמכות. המשנה לנשיאה (כתוארו דאז) השופט רובינשטיין, סבר, כי גם בהנחת סמכות קיימת, מצב של "עיוות ואי תקינות של הסמכות" עשוי במישור המשפטי לעבור "אט אט לכיוון חוסר סמכות".

עוד עמד השופט רובינשטיין בעניין יש עתיד על כך ש"עצם ההחזקה של מספר תיקים חשובים בידי אדם אחד עשויה להתקרב ל"קו האדום" של אי הסבירות ההופכת לחוסר סמכות".

יצוין כי על פי עמדת היועצת המשפטית למשרדי ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, חרף הקושי המשפטי המתעורר מריבוי התיקים בידי שר אחד - בהתאם לרציונלים שנקבעו בפסיקה - הרי שבנסיבות הספציפיות של המקרה, ובהן היקף הפעילות המצומצם יחסית בחלק מהמשרדים, התקופה הקצובה והקצרה של המינוי, שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה והצורך בשהות לארגון מחדש של הממשלה, אין הדבר מקים מניעה משפטית לקבלת ההחלטה.

המכתב המלא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר