מפלה לרשות הפלשתינית: נדחתה עתירה לביטול חוק שמספק פיצוי ענק לנפגעי טרור

בג"ץ דחה פה אחד את עתירת הרשות הפלשתינית נגד חוק הפיצויים לנפגעי טרור, שבמסגרתו נקבע כי עליה לשלם סכומי עתק לנפגעי טרור כפיצוי.

החוק, שעבר לפני כחצי שנה, קובע כי הרשות הינה גוף מתגמל טרור, ולכן עליה לשלם פיצויים לנפגעים בפיגועים בסך חמישה מיליון שקלים ופיצוי ליורשיו של אדם שנרצח בפיגוע יהיו זכאים לעשרה מיליון שקלים. בין היתר השיבו לעתירה, לצד הכנסת והממשלה, גם נפגעי טרור, בהם מאיר סחיווסחורדר ותשעה בני משפחתו ששכלו חמישה מבני משפחתם בפיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו בירושלים.

בעתירתם טענו אנשי הרשות הפלשתינית כי יש לבטל את החוק, מכיוון שמדובר ב"פגיעה גורפת ובלתי מידתית ברשות הפלשתינית ובתושבים הפלשתינים". לטענתם, הקביעה לפיה הרשות נחשבת לגוף מתגמל טרור בכל מקרה של ביצוע עוולה גורפת ומובילה לכך שאין צורך להוכיח את אשמת המחבל. כמו כן נטען כי החוק עושה שימוש לרעה בכלי הפיצויים העונשיים, וכי תכליתו למעשה "לאיין את ההליכים המשפטיים נגד הרשות הפלשתינית באמצעות קביעת אחריות מוחלטת".

תכלית סמויה, טענו נציגי הרשות, "הינה הבאת הרשות הפלשתינית לידי קריסה כלכלית ואיון ריבונותה לצורך השלמת סיפוחה של הגדה המערבית לשטחי ישראל". הם חשפו כי נגד הרשות תלויות ועומדות כ-180 תביעות לתשלום פיצויים בגין מעשי טרור, כשמבין התובעים ישנם 150 עזבונות ו-700 נפגעים אחרים, מתוכם 100 נפגעים ישירים שטוענים לפגיעה נפשית. על פי הערכתה, התשלום של הפיצויים יעמוד על שבעה מיליארד שקלים, זאת עוד קודם לאירועי 7 באוקטובר ופיגועים נוספים שטרם הוגשו תביעות לגביהם.

בסופו של דיון ארוך דחו שלושת השופטים, ממלא מקום נשיא העליון יצחק עמית, השופטת יעל וילנר והשופט חאלד כבוב, פה אחד את עתירת הרשות הפלשתינית.

"לנוכח סכומי העתק שניתן לפסוק לפי חוק הפיצויים, אין להוציא מכלל אפשרות כי פגיעה כלכלית משמעותית ברשות תהא תוצאה אגבית אפשרית של הפעלת החוק. אך גם בהנחה כי עניינו בחוק שמניעיו פוליטיים, הרי שהמניע לחקיקת חוק כשלעצמו אינו מהווה עילה לביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת", כתב השופט עמית בפסק הדין.

השופט דחה את טענת הרשות בדבר קריסה אפשרית כתוצאה מפיצויי ענק, זאת מכיוון שגם לטענת נציגי הפלשתינים הפיצויים יילקחו מכספים שכבר כעת מוקפאים ואינם עוברים לרשות. בנוסף ציין כי פיצויים עונשיים הינם חריגים, "אולם תכליתו החריגה של ההסדר שנקבע בחוק והיותו שונה או ייחודי – אינם מקימים עילת פסילה של דבר חקיקה".

בדבריו מתח השופט עמית ביקורת על היקף הסכומים, זאת מכיוון שההשלכות מהן עלולות להפוך לבעיה מדינית. "הפיצוי העונשי שיכול להיפסק בגין אירוע עוולתי אחד יגיע לעשרות מיליוני שקלים. שיעור החבות שאפשר שיושת על הרשות הפלשתינית יגיע למיליארדי שקלים. הטלת סכומים אלה על הרשות הפלשתינית טומנת בחובה משמעויות מדיניות וביטחוניות".

הוא התייצב לצד הנפגעים בפעולות טרור, וכתב כי למרות שניתן לסבור כי על פי החוק הזכאות לפיצויים הינה כמעט אוטומטית "בפועל לא כך הדבר". לדבריו "לדאבון הלב מספרם של נפגעי פעולות האיבה הולך וגדל, ולבתי המשפט מוגשות עשרות רבות של תביעות על ידי עזבונות קורבנות טרור, נפגעים ישירים ובני משפחות הנפגעים".

לדבריו, הנפגעים נאלצים להעמיד את עצמם לבדיקות רפואיות ולנהל הליך משפטי ארוך, וההיקף הגדול של הנפגעים עלול לגרום בגידול משמעותי במספר התביעות ומשך ההליך בבית המשפט.

"בחקיקת החוקים ביקש המחוקק להרתיע את המעורבים בביצוע מעשי טרור ואת המאשררים מעשים אלה, ולקבוע הסדרים המטיבים עם קורבנותיהם. מוטב היה אילו הצורך בחקיקתם לא היה נולד מלכתחילה, אך למרבה הצער אין זה המצב. משורה של טעמים מצאנו כי אין עילה חוקתית להתערבות בחוקים הנתקפים בעתירה, הגם שהם חורגים מדיני הנזיקין הרגילים הנוהגים במחוזותינו, כך שדין העתירה להידחות", סיכם השופט עמית.